1.1  Zu der Zeit, als die Richter regierten, entstand eine Hungersnot im Lande. Damals zog ein Mann von Bethlehem-Juda fort, um sich im Gefilde Moab niederzulassen samt seinem Weib und seinen beiden Söhnen. 1.2  Dieser Mann aber hieß Elimelech und sein Weib Naemi, seine beiden Söhne aber hießen Machlon und Kiljon, die waren Ephratiter von Bethlehem-Juda; und sie gelangten ins Gefilde Moab und lebten dort. 1.3  Elimelech aber, Naemis Mann, starb, und sie blieb allein mit ihren beiden Söhnen. 1.4  Diese nahmen sich moabitische Frauen, eine hieß Orpa und die andere Ruth. Und sie wohnten daselbst etwa zehn Jahre. 1.5  Darnach starben auch sie beide, Machlon und Kiljon, also daß das Weib nach dem Tode ihrer beiden Söhne und ihres Mannes allein zurückblieb. 1.6  Da machte sie sich mit ihren beiden Schwiegertöchtern auf und kehrte zurück aus dem Gefilde Moab; denn sie hatten daselbst vernommen, daß der HERR sein Volk heimgesucht und ihm Brot gegeben habe. 1.7  Und sie verließ den Ort, da sie gewesen war, und ihre beiden Schwiegertöchter mit ihr, und sie machten sich auf den Weg, um wieder ins Land Juda zurückzukehren. 1.8  Naemi aber sprach zu ihren beiden Schwiegertöchtern: Gehet hin, kehret um, eine jede zu ihrer Mutter Haus! Der HERR tue euch Gutes, wie ihr es an den Verstorbenen und an mir getan habt! 1.9  Der HERR gebe euch, daß ihr Ruhe findet, eine jede in ihres Mannes Haus! Und sie küßte sie. 1.10  Da erhoben sie ihre Stimmen und weinten und sprachen zu ihr: Wir wollen mit dir zu deinem Volke gehen! 1.11  Aber Naemi sprach: Kehret um, meine Töchter! Warum wollt ihr mit mir gehen? Trage ich denn noch Kinder in meinem Schoß, die eure Männer werden könnten? 1.12  Kehret um, meine Töchter, und gehet hin! Denn ich bin zu alt, um noch eines Mannes Weib zu werden. Und wenn ich auch spräche: Es ist zu hoffen, daß ich schon diese Nacht einen Mann bekomme und Söhne gebäre, wolltet ihr auf sie warten, 1.13  bis sie groß geworden? Wolltet ihr um ihretwillen verziehen, wieder zu heiraten? Nicht doch, meine Töchter! Denn ich bin noch viel trauriger daran als ihr, weil des HERRN Hand wider mich ausgestreckt ist! 1.14  Da erhoben sie ihre Stimmen und weinten noch mehr; und Orpa küßte ihre Schwiegermutter. Ruth aber hing ihr an. 1.15  Sie aber sprach: Siehe, deine Schwägerin ist umgekehrt zu ihrem Volk und zu ihren Göttern; kehre du auch um, deiner Schwägerin nach! 1.16  Ruth antwortete: Dringe nicht in mich, daß ich dich verlassen und von dir weg umkehren soll! Denn wo du hingehst, da will ich auch hingehen, und wo du bleibst, da bleibe ich auch; dein Volk ist mein Volk, und dein Gott ist mein Gott! 1.17  Wo du stirbst, da sterbe auch ich, daselbst will auch ich begraben sein; der HERR tue mir dies und das und noch mehr, wenn nicht der Tod allein uns scheiden soll! - 1.18  Als sie nun sah, daß sie sich fest vorgenommen hatte, mit ihr zu gehen, ließ sie ab, ihr zuzureden. 1.19  Also gingen die beiden, bis sie nach Bethlehem kamen. Und als sie zu Bethlehem einzogen, geriet die ganze Stadt ihretwegen in Bewegung, und man fragte: Ist das die Naemi? 1.20  Sie aber sprach: Heißet mich nicht Naemi, sondern nennt mich Mara; denn der Allmächtige hat mich sehr betrübt! 1.21  Voll zog ich aus, aber leer hat mich der HERR wieder heimgebracht. Warum heißet ihr mich denn Naemi, da doch der HERR mich gedemütigt und der Allmächtige mich betrübt hat? - 1.22  Es war aber am Anfang der Gerstenernte, daß Naemi mit ihrer Schwiegertochter Ruth, der Moabiterin, aus dem Gefilde Moab nach Bethlehem zurückkehrte.

1.1  καὶ ἐγένετο ἐν τῷ κρίνειν τοὺς κριτὰς καὶ ἐγένετο λιμὸς ἐν τῇ γῇ καὶ ἐπορεύθη ἀνὴρ ἀπὸ βαιθλεεμ τῆς ιουδα τοῦ παροικῆσαι ἐν ἀγρῷ μωαβ αὐτὸς καὶ ἡ γυνὴ αὐτοῦ καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ 1.2  καὶ ὄνομα τῷ ἀνδρὶ αβιμελεχ καὶ ὄνομα τῇ γυναικὶ αὐτοῦ νωεμιν καὶ ὄνομα τοῖς δυσὶν υἱοῖς αὐτοῦ μααλων καὶ χελαιων εφραθαῖοι ἐκ βαιθλεεμ τῆς ιουδα καὶ ἤλθοσαν εἰς ἀγρὸν μωαβ καὶ ἦσαν ἐκεῖ 1.3  καὶ ἀπέθανεν αβιμελεχ ὁ ἀνὴρ τῆς νωεμιν καὶ κατελείφθη αὐτὴ καὶ οἱ δύο υἱοὶ αὐτῆς 1.4  καὶ ἐλάβοσαν ἑαυτοῖς γυναῖκας μωαβίτιδας ὄνομα τῇ μιᾷ ορφα καὶ ὄνομα τῇ δευτέρᾳ ρουθ καὶ κατῴκησαν ἐκεῖ ὡς δέκα ἔτη 1.5  καὶ ἀπέθανον καί γε ἀμφότεροι μααλων καὶ χελαιων καὶ κατελείφθη ἡ γυνὴ ἀπὸ τοῦ ἀνδρὸς αὐτῆς καὶ ἀπὸ τῶν δύο υἱῶν αὐτῆς 1.6  καὶ ἀνέστη αὐτὴ καὶ αἱ δύο νύμφαι αὐτῆς καὶ ἀπέστρεψαν ἐξ ἀγροῦ μωαβ ὅτι ἤκουσαν ἐν ἀγρῷ μωαβ ὅτι ἐπέσκεπται κύριος τὸν λαὸν αὐτοῦ δοῦναι αὐτοῖς ἄρτους 1.7  καὶ ἐξῆλθεν ἐκ τοῦ τόπου οὗ ἦν ἐκεῖ καὶ αἱ δύο νύμφαι αὐτῆς μετ' αὐτῆς καὶ ἐπορεύοντο ἐν τῇ ὁδῷ τοῦ ἐπιστρέψαι εἰς τὴν γῆν ιουδα 1.8  καὶ εἶπεν νωεμιν ταῖς νύμφαις αὐτῆς πορεύεσθε δὴ ἀποστράφητε ἑκάστη εἰς οἶκον μητρὸς αὐτῆς ποιήσαι κύριος μεθ' ὑμῶν ἔλεος καθὼς ἐποιήσατε μετὰ τῶν τεθνηκότων καὶ μετ' ἐμοῦ 1.9  δῴη κύριος ὑμῖν καὶ εὕροιτε ἀνάπαυσιν ἑκάστη ἐν οἴκῳ ἀνδρὸς αὐτῆς καὶ κατεφίλησεν αὐτάς καὶ ἐπῆραν τὴν φωνὴν αὐτῶν καὶ ἔκλαυσαν 1.10  καὶ εἶπαν αὐτῇ μετὰ σοῦ ἐπιστρέφομεν εἰς τὸν λαόν σου 1.11  καὶ εἶπεν νωεμιν ἐπιστράφητε δή θυγατέρες μου καὶ ἵνα τί πορεύεσθε μετ' ἐμοῦ μὴ ἔτι μοι υἱοὶ ἐν τῇ κοιλίᾳ μου καὶ ἔσονται ὑμῖν εἰς ἄνδρας 1.12  ἐπιστράφητε δή θυγατέρες μου διότι γεγήρακα τοῦ μὴ εἶναι ἀνδρί ὅτι εἶπα ὅτι ἔστιν μοι ὑπόστασις τοῦ γενηθῆναί με ἀνδρὶ καὶ τέξομαι υἱούς 1.13  μὴ αὐτοὺς προσδέξεσθε ἕως οὗ ἁδρυνθῶσιν ἢ αὐτοῖς κατασχεθήσεσθε τοῦ μὴ γενέσθαι ἀνδρί μὴ δή θυγατέρες μου ὅτι ἐπικράνθη μοι ὑπὲρ ὑμᾶς ὅτι ἐξῆλθεν ἐν ἐμοὶ χεὶρ κυρίου 1.14  καὶ ἐπῆραν τὴν φωνὴν αὐτῶν καὶ ἔκλαυσαν ἔτι καὶ κατεφίλησεν ορφα τὴν πενθερὰν αὐτῆς καὶ ἐπέστρεψεν εἰς τὸν λαὸν αὐτῆς ρουθ δὲ ἠκολούθησεν αὐτῇ 1.15  καὶ εἶπεν νωεμιν πρὸς ρουθ ἰδοὺ ἀνέστρεψεν ἡ σύννυμφός σου πρὸς λαὸν αὐτῆς καὶ πρὸς τοὺς θεοὺς αὐτῆς ἐπιστράφητι δὴ καὶ σὺ ὀπίσω τῆς συννύμφου σου 1.16  εἶπεν δὲ ρουθ μὴ ἀπαντήσαι ἐμοὶ τοῦ καταλιπεῖν σε ἢ ἀποστρέψαι ὄπισθέν σου ὅτι σὺ ὅπου ἐὰν πορευθῇς πορεύσομαι καὶ οὗ ἐὰν αὐλισθῇς αὐλισθήσομαι ὁ λαός σου λαός μου καὶ ὁ θεός σου θεός μου 1.17  καὶ οὗ ἐὰν ἀποθάνῃς ἀποθανοῦμαι κἀκεῖ ταφήσομαι τάδε ποιήσαι μοι κύριος καὶ τάδε προσθείη ὅτι θάνατος διαστελεῖ ἀνὰ μέσον ἐμοῦ καὶ σοῦ 1.18  ἰδοῦσα δὲ νωεμιν ὅτι κραταιοῦται αὐτὴ τοῦ πορεύεσθαι μετ' αὐτῆς ἐκόπασεν τοῦ λαλῆσαι πρὸς αὐτὴν ἔτι 1.19  ἐπορεύθησαν δὲ ἀμφότεραι ἕως τοῦ παραγενέσθαι αὐτὰς εἰς βαιθλεεμ καὶ ἤχησεν πᾶσα ἡ πόλις ἐπ' αὐταῖς καὶ εἶπον αὕτη ἐστὶν νωεμιν 1.20  καὶ εἶπεν πρὸς αὐτάς μὴ δὴ καλεῖτέ με νωεμιν καλέσατέ με πικράν ὅτι ἐπικράνθη ἐν ἐμοὶ ὁ ἱκανὸς σφόδρα 1.21  ἐγὼ πλήρης ἐπορεύθην καὶ κενὴν ἀπέστρεψέν με ὁ κύριος καὶ ἵνα τί καλεῖτέ με νωεμιν καὶ κύριος ἐταπείνωσέν με καὶ ὁ ἱκανὸς ἐκάκωσέν με 1.22  καὶ ἐπέστρεψεν νωεμιν καὶ ρουθ ἡ μωαβῖτις ἡ νύμφη αὐτῆς ἐπιστρέφουσα ἐξ ἀγροῦ μωαβ αὐταὶ δὲ παρεγενήθησαν εἰς βαιθλεεμ ἐν ἀρχῇ θερισμοῦ κριθῶν

1.1  kai egeneto en toh krinein toys kritas kai egeneto limos en teh geh kai eporeytheh anehr apo baithleem tehs ioyda toy paroikehsai en agroh mohab aytos kai eh gyneh aytoy kai oi yioi aytoy 1.2  kai onoma toh andri abimelech kai onoma teh gynaiki aytoy nohemin kai onoma tois dysin yiois aytoy maalohn kai chelaiohn ephrathaioi ek baithleem tehs ioyda kai ehlthosan eis agron mohab kai ehsan ekei 1.3  kai apethanen abimelech o anehr tehs nohemin kai kateleiphtheh ayteh kai oi dyo yioi aytehs 1.4  kai elabosan eaytois gynaikas mohabitidas onoma teh mia orpha kai onoma teh deytera royth kai katohkehsan ekei ohs deka eteh 1.5  kai apethanon kai ge amphoteroi maalohn kai chelaiohn kai kateleiphtheh eh gyneh apo toy andros aytehs kai apo tohn dyo yiohn aytehs 1.6  kai anesteh ayteh kai ai dyo nymphai aytehs kai apestrepsan ex agroy mohab oti ehkoysan en agroh mohab oti epeskeptai kyrios ton laon aytoy doynai aytois artoys 1.7  kai exehlthen ek toy topoy oy ehn ekei kai ai dyo nymphai aytehs met' aytehs kai eporeyonto en teh odoh toy epistrepsai eis tehn gehn ioyda 1.8  kai eipen nohemin tais nymphais aytehs poreyesthe deh apostraphehte ekasteh eis oikon mehtros aytehs poiehsai kyrios meth' ymohn eleos kathohs epoiehsate meta tohn tethnehkotohn kai met' emoy 1.9  doheh kyrios ymin kai eyroite anapaysin ekasteh en oikoh andros aytehs kai katephilehsen aytas kai epehran tehn phohnehn aytohn kai eklaysan 1.10  kai eipan ayteh meta soy epistrephomen eis ton laon soy 1.11  kai eipen nohemin epistraphehte deh thygateres moy kai ina ti poreyesthe met' emoy meh eti moi yioi en teh koilia moy kai esontai ymin eis andras 1.12  epistraphehte deh thygateres moy dioti gegehraka toy meh einai andri oti eipa oti estin moi ypostasis toy genehthehnai me andri kai texomai yioys 1.13  meh aytoys prosdexesthe eohs oy adrynthohsin eh aytois kataschethehsesthe toy meh genesthai andri meh deh thygateres moy oti epikrantheh moi yper ymas oti exehlthen en emoi cheir kyrioy 1.14  kai epehran tehn phohnehn aytohn kai eklaysan eti kai katephilehsen orpha tehn pentheran aytehs kai epestrepsen eis ton laon aytehs royth de ehkoloythehsen ayteh 1.15  kai eipen nohemin pros royth idoy anestrepsen eh synnymphos soy pros laon aytehs kai pros toys theoys aytehs epistraphehti deh kai sy opisoh tehs synnymphoy soy 1.16  eipen de royth meh apantehsai emoi toy katalipein se eh apostrepsai opisthen soy oti sy opoy ean poreythehs poreysomai kai oy ean aylisthehs aylisthehsomai o laos soy laos moy kai o theos soy theos moy 1.17  kai oy ean apothanehs apothanoymai kakei taphehsomai tade poiehsai moi kyrios kai tade prostheieh oti thanatos diastelei ana meson emoy kai soy 1.18  idoysa de nohemin oti krataioytai ayteh toy poreyesthai met' aytehs ekopasen toy lalehsai pros aytehn eti 1.19  eporeythehsan de amphoterai eohs toy paragenesthai aytas eis baithleem kai ehchehsen pasa eh polis ep' aytais kai eipon ayteh estin nohemin 1.20  kai eipen pros aytas meh deh kaleite me nohemin kalesate me pikran oti epikrantheh en emoi o ikanos sphodra 1.21  egoh plehrehs eporeythehn kai kenehn apestrepsen me o kyrios kai ina ti kaleite me nohemin kai kyrios etapeinohsen me kai o ikanos ekakohsen me 1.22  kai epestrepsen nohemin kai royth eh mohabitis eh nympheh aytehs epistrephoysa ex agroy mohab aytai de paregenehthehsan eis baithleem en archeh therismoy krithohn

1.1  וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מֹואָב הוּא וְאִשְׁתֹּו וּשְׁנֵי בָנָיו׃ 1.2  וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתֹּו נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי־בָנָיו ׀ מַחְלֹון וְכִלְיֹון אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי־מֹואָב וַיִּהְיוּ־שָׁם׃ 1.3  וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי וַתִּשָּׁאֵר הִיא וּשְׁנֵי בָנֶיהָ׃ 1.4  וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיֹּות שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת וַיֵּשְׁבוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים׃ 1.5  וַיָּמוּתוּ גַם־שְׁנֵיהֶם מַחְלֹון וְכִלְיֹון וַתִּשָּׁאֵר הָאִשָּׁה מִשְּׁנֵי יְלָדֶיהָ וּמֵאִישָׁהּ׃ 1.6  וַתָּקָם הִיא וְכַלֹּתֶיהָ וַתָּשָׁב מִשְּׂדֵי מֹואָב כִּי שָׁמְעָה בִּשְׂדֵה מֹואָב כִּי־פָקַד יְהוָה אֶת־עַמֹּו לָתֵת לָהֶם לָחֶם׃ 1.7  וַתֵּצֵא מִן־הַמָּקֹום אֲשֶׁר הָיְתָה־שָׁמָּה וּשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ עִמָּהּ וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל־אֶרֶץ יְהוּדָה׃ 1.8  וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ לֵכְנָה שֹּׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ [יַעֲשֶׂה כ] (יַעַשׂ ק) יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם־הַמֵּתִים וְעִמָּדִי׃ 1.9  יִתֵּן יְהוָה לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ וַתִּשַּׁק לָהֶן וַתִּשֶּׂאנָה קֹולָן וַתִּבְכֶּינָה׃ 1.10  וַתֹּאמַרְנָה־לָּהּ כִּי־אִתָּךְ נָשׁוּב לְעַמֵּךְ׃ 1.11  וַתֹּאמֶר נָעֳמִי שֹׁבְנָה בְנֹתַי לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי הַעֹוד־לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים׃ 1.12  שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְןָ כִּי זָקַנְתִּי מִהְיֹות לְאִישׁ כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ־לִי תִקְוָה גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים׃ 1.13  הֲלָהֵן ׀ תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיֹות לְאִישׁ אַל בְּנֹתַי כִּי־מַר־לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי־יָצְאָה בִי יַד־יְהוָה׃ 1.14  וַתִּשֶּׂנָה קֹולָן וַתִּבְכֶּינָה עֹוד וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמֹותָהּ וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ׃ 1.15  וַתֹּאמֶר הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ אֶל־עַמָּהּ וְאֶל־אֱלֹהֶיהָ שׁוּבִי אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ׃ 1.16  וַתֹּאמֶר רוּת אַל־תִּפְגְּעִי־בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל־אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי׃ 1.17  בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ׃ 1.18  וַתֵּרֶא כִּי־מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ׃ 1.19  וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם עַד־בֹּאָנָה בֵּית לָחֶם וַיְהִי כְּבֹאָנָה בֵּית לֶחֶם וַתֵּהֹם כָּל־הָעִיר עֲלֵיהֶן וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי׃ 1.20  וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל־תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי־הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד׃ 1.21  אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהוָה לָמָּה תִקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי וַיהוָה עָנָה בִי וְשַׁדַּי הֵרַע לִי׃ 1.22  וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמֹּואֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵי מֹואָב וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים׃

1.1  wajHij bijmej xxpoT HaxxopTijm wajHij raaOaab baaAaaraec wajelaek Aijxx mibejt laehaem jHwdaaH laagwr bixdej mowAaab HwA wAixxtow wxxnej baanaajw׃ 1.2  wxxem HaaAijxx Aaelijmaelaek wxxem Aixxtow naaOaamij wxxem xxnej-baanaajw mahlown wkiljown Aaepraatijm mibejt laehaem jHwdaaH wajaaboAw xdej-mowAaab wajiHjw-xxaam׃ 1.3  wajaamaat Aaelijmaelaek Aijxx naaOaamij watixxaaAer HijA wxxnej baanaejHaa׃ 1.4  wajixAw laaHaem naaxxijm moAabijowt xxem HaaAahat OaarpaaH wxxem Haxxenijt rwt wajexxbw xxaam kOaexaer xxaanijm׃ 1.5  wajaamwtw gam-xxnejHaem mahlown wkiljown watixxaaAer HaaAixxaaH mixxnej jlaadaejHaa wmeAijxxaaH׃ 1.6  wataaqaam HijA wkalotaejHaa wataaxxaab mixdej mowAaab kij xxaamOaaH bixdeH mowAaab kij-paaqad jHwaaH Aaet-Oamow laatet laaHaem laahaem׃ 1.7  wateceA min-Hamaaqowm Aaxxaer HaajtaaH-xxaamaaH wxxtej kalotaejHaa OimaaH watelaknaaH badaeraek laaxxwb Aael-Aaeraec jHwdaaH׃ 1.8  watoAmaer naaOaamij lixxtej kalotaejHaa leknaaH xxobnaaH AixxaaH lbejt AimaaH [jaOaxaeH k] (jaOax q) jHwaaH Oimaakaem haesaed kaAaxxaer Oaxijtaem Oim-Hametijm wOimaadij׃ 1.9  jiten jHwaaH laakaem wmcaeAnaa mnwhaaH AixxaaH bejt AijxxaaH watixxaq laaHaen watixaeAnaaH qowlaan watibkaejnaaH׃ 1.10  watoAmarnaaH-laaH kij-Aitaak naaxxwb lOamek׃ 1.11  watoAmaer naaOaamij xxobnaaH bnotaj laamaaH telaknaaH Oimij HaOowd-lij baanijm bmeOaj wHaajw laakaem laAanaaxxijm׃ 1.12  xxobnaaH bnotaj leknaa kij zaaqantij miHjowt lAijxx kij Aaamartij jaexx-lij tiqwaaH gam Haajijtij HalajlaaH lAijxx wgam jaaladtij baanijm׃ 1.13  HalaaHen txabernaaH Oad Aaxxaer jigdaalw HalaaHen teOaagenaaH lbiltij Haejowt lAijxx Aal bnotaj kij-mar-lij mAod mikaem kij-jaacAaaH bij jad-jHwaaH׃ 1.14  watixaenaaH qowlaan watibkaejnaaH Oowd watixxaq OaarpaaH lahamowtaaH wrwt daabqaaH baaH׃ 1.15  watoAmaer HineH xxaabaaH jbimtek Aael-OamaaH wAael-AaeloHaejHaa xxwbij Aaharej jbimtek׃ 1.16  watoAmaer rwt Aal-tipgOij-bij lOaazbek laaxxwb meAaharaajik kij Aael-Aaxxaer telkij Aelek wbaAaxxaer taalijnij Aaalijn Oamek Oamij weAloHajik AaeloHaaj׃ 1.17  baAaxxaer taamwtij Aaamwt wxxaam Aaeqaaber koH jaOaxaeH jHwaaH lij wkoH josijp kij Hamaawaet japrijd bejnij wbejnek׃ 1.18  wateraeA kij-mitAamaecaet HijA laalaekaet AitaaH wataehdal ldaber AelaejHaa׃ 1.19  watelaknaaH xxtejHaem Oad-boAaanaaH bejt laahaem wajHij kboAaanaaH bejt laehaem wateHom kaal-HaaOijr OalejHaen watoAmarnaaH HazoAt naaOaamij׃ 1.20  watoAmaer AalejHaen Aal-tiqraeAnaaH lij naaOaamij qraeAnaa lij maaraaA kij-Hemar xxadaj lij mAod׃ 1.21  Aanij mleAaaH Haalaktij wrejqaam Haexxijbanij jHwaaH laamaaH tiqraeAnaaH lij naaOaamij wajHwaaH OaanaaH bij wxxadaj HeraO lij׃ 1.22  wataaxxaab naaOaamij wrwt HamowAabijaaH kalaataaH OimaaH HaxxaabaaH mixdej mowAaab wHemaaH baaAw bejt laehaem bithilat qcijr xOorijm׃

1.1  ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו׃ 1.2  ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני־בניו ׀ מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי־מואב ויהיו־שם׃ 1.3  וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה׃ 1.4  וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים׃ 1.5  וימותו גם־שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה׃ 1.6  ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב כי־פקד יהוה את־עמו לתת להם לחם׃ 1.7  ותצא מן־המקום אשר היתה־שמה ושתי כלתיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל־ארץ יהודה׃ 1.8  ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה [יעשה כ] (יעש ק) יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם־המתים ועמדי׃ 1.9  יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה׃ 1.10  ותאמרנה־לה כי־אתך נשוב לעמך׃ 1.11  ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד־לי בנים במעי והיו לכם לאנשים׃ 1.12  שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש־לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים׃ 1.13  הלהן ׀ תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי־מר־לי מאד מכם כי־יצאה בי יד־יהוה׃ 1.14  ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה׃ 1.15  ותאמר הנה שבה יבמתך אל־עמה ואל־אלהיה שובי אחרי יבמתך׃ 1.16  ותאמר רות אל־תפגעי־בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל־אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי׃ 1.17  באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך׃ 1.18  ותרא כי־מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה׃ 1.19  ותלכנה שתיהם עד־באנה בית לחם ויהי כבאנה בית לחם ותהם כל־העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי׃ 1.20  ותאמר אליהן אל־תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי־המר שדי לי מאד׃ 1.21  אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי׃ 1.22  ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים׃

1.1  wjHj bjmj xpT HxpTjm wjHj rOb bArc wjlk Ajx mbjt lhm jHwdH lgwr bxdj mwAb HwA wAxtw wxnj bnjw׃ 1.2  wxm HAjx Aljmlk wxm Axtw nOmj wxm xnj-bnjw mhlwn wkljwn Aprtjm mbjt lhm jHwdH wjbAw xdj-mwAb wjHjw-xm׃ 1.3  wjmt Aljmlk Ajx nOmj wtxAr HjA wxnj bnjH׃ 1.4  wjxAw lHm nxjm mAbjwt xm HAht OrpH wxm Hxnjt rwt wjxbw xm kOxr xnjm׃ 1.5  wjmwtw gm-xnjHm mhlwn wkljwn wtxAr HAxH mxnj jldjH wmAjxH׃ 1.6  wtqm HjA wkltjH wtxb mxdj mwAb kj xmOH bxdH mwAb kj-pqd jHwH At-Omw ltt lHm lhm׃ 1.7  wtcA mn-Hmqwm Axr HjtH-xmH wxtj kltjH OmH wtlknH bdrk lxwb Al-Arc jHwdH׃ 1.8  wtAmr nOmj lxtj kltjH lknH xbnH AxH lbjt AmH [jOxH k] (jOx q) jHwH Omkm hsd kAxr Oxjtm Om-Hmtjm wOmdj׃ 1.9  jtn jHwH lkm wmcAn mnwhH AxH bjt AjxH wtxq lHn wtxAnH qwln wtbkjnH׃ 1.10  wtAmrnH-lH kj-Atk nxwb lOmk׃ 1.11  wtAmr nOmj xbnH bntj lmH tlknH Omj HOwd-lj bnjm bmOj wHjw lkm lAnxjm׃ 1.12  xbnH bntj lkn kj zqntj mHjwt lAjx kj Amrtj jx-lj tqwH gm Hjjtj HljlH lAjx wgm jldtj bnjm׃ 1.13  HlHn txbrnH Od Axr jgdlw HlHn tOgnH lbltj Hjwt lAjx Al bntj kj-mr-lj mAd mkm kj-jcAH bj jd-jHwH׃ 1.14  wtxnH qwln wtbkjnH Owd wtxq OrpH lhmwtH wrwt dbqH bH׃ 1.15  wtAmr HnH xbH jbmtk Al-OmH wAl-AlHjH xwbj Ahrj jbmtk׃ 1.16  wtAmr rwt Al-tpgOj-bj lOzbk lxwb mAhrjk kj Al-Axr tlkj Alk wbAxr tljnj Aljn Omk Omj wAlHjk AlHj׃ 1.17  bAxr tmwtj Amwt wxm Aqbr kH jOxH jHwH lj wkH jsjp kj Hmwt jprjd bjnj wbjnk׃ 1.18  wtrA kj-mtAmct HjA llkt AtH wthdl ldbr AljH׃ 1.19  wtlknH xtjHm Od-bAnH bjt lhm wjHj kbAnH bjt lhm wtHm kl-HOjr OljHn wtAmrnH HzAt nOmj׃ 1.20  wtAmr AljHn Al-tqrAnH lj nOmj qrAn lj mrA kj-Hmr xdj lj mAd׃ 1.21  Anj mlAH Hlktj wrjqm Hxjbnj jHwH lmH tqrAnH lj nOmj wjHwH OnH bj wxdj HrO lj׃ 1.22  wtxb nOmj wrwt HmwAbjH kltH OmH HxbH mxdj mwAb wHmH bAw bjt lhm bthlt qcjr xOrjm׃

1.1  In diebus, quando iudices praeerant, facta est fames in ter ra. Abiitque homo de Bethlehem Iudae, ut peregrinaretur in regione Moabitide cum uxore sua ac duobus liberis. 1.2  Ipse vocabatur Elimelech et uxor eius Noemi et duo filii alter Mahalon et alter Chelion Ephrathaei de Bethlehem Iudae. Ingressique regionem Moabitidem morabantur ibi. 1.3  Et mortuus est Elimelech maritus Noemi, remansitque ipsa cum filiis, 1.4  qui acceperunt uxores Moabitidas, quarum una vocabatur Orpha, altera Ruth; manseruntque ibi decem fere annis. 1.5  Et ambo mortui sunt, Mahalon videlicet et Chelion; remansitque mulier orbata duobus liberis ac marito. 1.6  Et surrexit, ut in patriam pergeret cum utraque nuru sua de regione Moabitide; audierat enim quod respexisset Dominus populum suum et dedisset eis escas. 1.7  Egressa est itaque de loco peregrinationis suae cum utraque nuru et, iam in via posita revertendi in terram Iudae, 1.8  dixit ad eas: “ Ite in domum matris vestrae; faciat Dominus vobiscum misericordiam, sicut fecistis cum mortuis et mecum: 1.9  det vobis invenire requiem in domibus virorum, quos sortiturae estis ”. Et osculata est eas. Quae elevata voce flere coeperunt 1.10  et dicere: “ Tecum pergemus ad populum tuum ”. 1.11  Quibus illa respondit: “ Revertimini, filiae meae; cur venitis mecum? Num ultra habeo filios in utero meo, ut viros ex me sperare possitis? 1.12  Revertimini, filiae meae, abite; iam enim senectute confecta sum nec apta vinculo coniugali; etiamsi possem hac nocte concipere et parere filios, 1.13  numquid exspectare velitis et abstinere vos a matrimonio, donec crescant et annos impleant pubertatis? Nolite, quaeso, filiae meae; quia amaritudo est mihi magis quam vobis, et egressa est manus Domini contra me ”. 1.14  Elevata igitur voce, rursum flere coeperunt. Orpha osculata socrum est ac reversa; Ruth autem adhaesit socrui suae. 1.15  Cui dixit Noemi: “ En reversa est cognata tua ad populum suum et ad deos suos; vade cum ea”. 1.16  Quae respondit: “Noli instare mihi, ut relinquam te et abeam; quocumque perrexeris, pergam; ubi morata fueris, et ego pariter morabor: populus tuus populus meus et Deus tuus Deus meus. 1.17  Quae te morientem terra susceperit, in ea moriar ibique locum accipiam sepulturae. Haec mihi faciat Dominus et haec addat, si non sola mors me et te separaverit ”. 1.18  Videns ergo Noemi quod obstinato Ruth animo decrevisset secum pergere, adversari noluit nec ultra ad suos reditum persuadere. 1.19  Profectaeque sunt simul et venerunt in Bethlehem. Quibus urbem ingressis, tota urbs commota est super eas; dicebantque mulieres: “Haec est illa Noemi!”. 1.20  Quibus ait: “Ne vocetis me Noemi (id est Pulchram), sed vocate me Mara (hoc est Amaram), quia valde me amaritudine replevit Omnipotens. 1.21  Egressa sum plena, et vacuam reduxit me Dominus; cur igitur vocatis me Noemi, quam humiliavit Dominus, et afflixit Omnipotens? ”. 1.22  Venit ergo Noemi cum Ruth Moabitide nuru sua de terra peregrinationis suae ac reversa est in Bethlehem, quando hordea metere incipiebant.

2.1  Nun hatte Naemi einen Verwandten ihres Mannes, der war ein sehr vermöglicher Mann vom Geschlecht Elimelechs, namens Boas. 2.2  Ruth aber, die Moabiterin, sprach zu Naemi: Ich will doch aufs Feld hinausgehen und Ähren auflesen bei dem, vor welchem ich Gnade finde! 2.3  Sie ging hin, kam und las Ähren auf dem Felde hinter den Schnittern her. Es traf sich aber, daß jenes Stück Feld dem Boas gehörte, der vom Geschlechte Elimelechs war. 2.4  Und siehe, Boas kam von Bethlehem her und sprach zu den Schnittern: Der HERR sei mit euch! Sie antworteten ihm: Der HERR segne dich! 2.5  Und Boas fragte seinen Knaben, der über die Schnitter bestellt war: Wem gehört diese Jungfrau? 2.6  Der Knabe, der über die Schnitter bestellt war, antwortete und sprach: Das ist die moabitische Jungfrau, die mit Naemi aus dem Lande der Moabiter zurückgekommen ist. 2.7  Sie hat gesagt: Laß mich doch auflesen und sammeln zwischen den Garben hinter den Schnittern her! Und sie kam und blieb vom Morgen an bis jetzt; sie bleibt nicht lange zu Hause sitzen! 2.8  Da sprach Boas zu Ruth: Hörst du wohl, meine Tochter? Du sollst auf keinen andern Acker gehen, um aufzulesen; und begib dich auch nicht weg von hier, sondern halte dich da zu meinen Jungfrauen. 2.9  Dein Auge sei auf das Feld gerichtet, wo sie schneiden! Habe ich nicht meinen Knaben geboten, daß dich niemand anrühre? Und wenn dich dürstet, so geh hin zu den Gefäßen und trinke von dem, was meine Knaben schöpfen! 2.10  Da fiel sie auf ihr Angesicht und neigte sich zur Erde und sprach: Warum habe ich vor deinen Augen Gnade gefunden, daß du dich um mich kümmerst, die ich doch fremd bin? 2.11  Boas antwortete und sprach zu ihr: Es ist mir alles angezeigt worden, was du nach deines Mannes Tod an deiner Schwiegermutter getan hast, wie du deinen Vater und deine Mutter und dein Vaterland verlassen hast und zu einem Volke gezogen bist, das du zuvor nicht kanntest. 2.12  Der HERR vergelte dir deine Tat, und dein Lohn müsse vollkommen sein von dem HERRN, dem Gott Israels, zu welchem du gekommen bist, um unter seinen Flügeln Zuflucht zu nehmen! 2.13  Sie sprach: Mein Herr, laß mich Gnade finden vor deinen Augen; denn du hast mich getröstet und deiner Magd freundlich zugesprochen, da ich doch nicht wie eine deiner Mägde bin! 2.14  Und zur Essenszeit sprach Boas zu ihr: Komm her und iß von dem Brot und tunke deinen Bissen in den Essig! Und sie setzte sich zur Seite der Schnitter. Er aber gab ihr geröstetes Korn, und sie aß und ward satt und ließ übrig. 2.15  Und als sie wieder aufstand, um Ähren zu lesen, gebot Boas seinen Knaben und sprach: Laßt sie auch zwischen den Garben auflesen und schmähet sie nicht! 2.16  Laßt auch mit Fleiß etwas von den Garben für sie fallen und laßt es liegen, daß sie es auflese, und niemand schelte sie deshalb! 2.17  Also las sie auf dem Felde bis zum Abend und klopfte aus, was sie aufgelesen hatte; und es war etwa ein Epha Gerste. 2.18  Und sie trug es in die Stadt und zeigte ihrer Schwiegermutter, was sie aufgelesen hatte; dazu zog sie hervor und gab ihr, was sie übriggelassen hatte, nachdem sie satt geworden. 2.19  Da sprach ihre Schwiegermutter zu ihr: Wo hast du heute aufgelesen, und wo hast du gearbeitet? Gesegnet sei, der sich um dich gekümmert hat! Da sagte sie ihrer Schwiegermutter, bei wem sie gearbeitet hatte, und sprach: Der Mann, bei dem ich heute gearbeitet habe, heißt Boas! Naemi sprach zu ihrer Sohnsfrau: 2.20  Gesegnet sei er vom HERRN, daß er seine Gnade den Lebendigen und den Toten nicht entzogen hat! Weiter sprach Naemi zu ihr: Der Mann ist uns nah verwandt, er gehört zu unsern Lösern. Ruth, die Moabiterin, sprach: 2.21  Er sagte auch das zu mir: Du sollst dich zu meinen Knaben halten, bis sie die ganze Ernte beendigt haben! 2.22  Naemi sprach zu ihrer Sohnsfrau Ruth: Es ist gut, meine Tochter, wenn du mit seinen Jungfrauen ausgehst und man dich nicht auf einem andern Acker antrifft! 2.23  Also hielt sie sich bei der Ährenlese zu des Boas Jungfrauen, bis die Gersten-und Weizenernte vollendet war; darnach blieb sie bei ihrer Schwiegermutter.

2.1  καὶ τῇ νωεμιν ἀνὴρ γνώριμος τῷ ἀνδρὶ αὐτῆς ὁ δὲ ἀνὴρ δυνατὸς ἰσχύι ἐκ τῆς συγγενείας αβιμελεχ καὶ ὄνομα αὐτῷ βοος 2.2  καὶ εἶπεν ρουθ ἡ μωαβῖτις πρὸς νωεμιν πορευθῶ δὴ εἰς ἀγρὸν καὶ συνάξω ἐν τοῖς στάχυσιν κατόπισθεν οὗ ἐὰν εὕρω χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς αὐτοῦ εἶπεν δὲ αὐτῇ πορεύου θύγατερ 2.3  καὶ ἐπορεύθη καὶ συνέλεξεν ἐν τῷ ἀγρῷ κατόπισθεν τῶν θεριζόντων καὶ περιέπεσεν περιπτώματι τῇ μερίδι τοῦ ἀγροῦ βοος τοῦ ἐκ συγγενείας αβιμελεχ 2.4  καὶ ἰδοὺ βοος ἦλθεν ἐκ βαιθλεεμ καὶ εἶπεν τοῖς θερίζουσιν κύριος μεθ' ὑμῶν καὶ εἶπον αὐτῷ εὐλογήσαι σε κύριος 2.5  καὶ εἶπεν βοος τῷ παιδαρίῳ αὐτοῦ τῷ ἐφεστῶτι ἐπὶ τοὺς θερίζοντας τίνος ἡ νεᾶνις αὕτη 2.6  καὶ ἀπεκρίθη τὸ παιδάριον τὸ ἐφεστὸς ἐπὶ τοὺς θερίζοντας καὶ εἶπεν ἡ παῖς ἡ μωαβῖτίς ἐστιν ἡ ἀποστραφεῖσα μετὰ νωεμιν ἐξ ἀγροῦ μωαβ 2.7  καὶ εἶπεν συλλέξω δὴ καὶ συνάξω ἐν τοῖς δράγμασιν ὄπισθεν τῶν θεριζόντων καὶ ἦλθεν καὶ ἔστη ἀπὸ πρωίθεν καὶ ἕως ἑσπέρας οὐ κατέπαυσεν ἐν τῷ ἀγρῷ μικρόν 2.8  καὶ εἶπεν βοος πρὸς ρουθ οὐκ ἤκουσας θύγατερ μὴ πορευθῇς ἐν ἀγρῷ συλλέξαι ἑτέρῳ καὶ σὺ οὐ πορεύσῃ ἐντεῦθεν ὧδε κολλήθητι μετὰ τῶν κορασίων μου 2.9  οἱ ὀφθαλμοί σου εἰς τὸν ἀγρόν οὗ ἐὰν θερίζωσιν καὶ πορεύσῃ κατόπισθεν αὐτῶν ἰδοὺ ἐνετειλάμην τοῖς παιδαρίοις τοῦ μὴ ἅψασθαί σου καὶ ὅ τι διψήσεις καὶ πορευθήσῃ εἰς τὰ σκεύη καὶ πίεσαι ὅθεν ἂν ὑδρεύωνται τὰ παιδάρια 2.10  καὶ ἔπεσεν ἐπὶ πρόσωπον αὐτῆς καὶ προσεκύνησεν ἐπὶ τὴν γῆν καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν τί ὅτι εὗρον χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς σου τοῦ ἐπιγνῶναί με καὶ ἐγώ εἰμι ξένη 2.11  καὶ ἀπεκρίθη βοος καὶ εἶπεν αὐτῇ ἀπαγγελίᾳ ἀπηγγέλη μοι ὅσα πεποίηκας μετὰ τῆς πενθερᾶς σου μετὰ τὸ ἀποθανεῖν τὸν ἄνδρα σου καὶ πῶς κατέλιπες τὸν πατέρα σου καὶ τὴν μητέρα σου καὶ τὴν γῆν γενέσεώς σου καὶ ἐπορεύθης πρὸς λαὸν ὃν οὐκ ᾔδεις ἐχθὲς καὶ τρίτης 2.12  ἀποτείσαι κύριος τὴν ἐργασίαν σου καὶ γένοιτο ὁ μισθός σου πλήρης παρὰ κυρίου θεοῦ ισραηλ πρὸς ὃν ἦλθες πεποιθέναι ὑπὸ τὰς πτέρυγας αὐτοῦ 2.13  ἡ δὲ εἶπεν εὕροιμι χάριν ἐν ὀφθαλμοῖς σου κύριε ὅτι παρεκάλεσάς με καὶ ὅτι ἐλάλησας ἐπὶ καρδίαν τῆς δούλης σου καὶ ἰδοὺ ἐγὼ ἔσομαι ὡς μία τῶν παιδισκῶν σου 2.14  καὶ εἶπεν αὐτῇ βοος ἤδη ὥρᾳ τοῦ φαγεῖν πρόσελθε ὧδε καὶ φάγεσαι τῶν ἄρτων καὶ βάψεις τὸν ψωμόν σου ἐν τῷ ὄξει καὶ ἐκάθισεν ρουθ ἐκ πλαγίων τῶν θεριζόντων καὶ ἐβούνισεν αὐτῇ βοος ἄλφιτον καὶ ἔφαγεν καὶ ἐνεπλήσθη καὶ κατέλιπεν 2.15  καὶ ἀνέστη τοῦ συλλέγειν καὶ ἐνετείλατο βοος τοῖς παιδαρίοις αὐτοῦ λέγων καί γε ἀνὰ μέσον τῶν δραγμάτων συλλεγέτω καὶ μὴ καταισχύνητε αὐτήν 2.16  καὶ βαστάζοντες βαστάξατε αὐτῇ καί γε παραβάλλοντες παραβαλεῖτε αὐτῇ ἐκ τῶν βεβουνισμένων καὶ ἄφετε καὶ συλλέξει καὶ οὐκ ἐπιτιμήσετε αὐτῇ 2.17  καὶ συνέλεξεν ἐν τῷ ἀγρῷ ἕως ἑσπέρας καὶ ἐρράβδισεν ἃ συνέλεξεν καὶ ἐγενήθη ὡς οιφι κριθῶν 2.18  καὶ ἦρεν καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὴν πόλιν καὶ εἶδεν ἡ πενθερὰ αὐτῆς ἃ συνέλεξεν καὶ ἐξενέγκασα ρουθ ἔδωκεν αὐτῇ ἃ κατέλιπεν ἐξ ὧν ἐνεπλήσθη 2.19  καὶ εἶπεν αὐτῇ ἡ πενθερὰ αὐτῆς ποῦ συνέλεξας σήμερον καὶ ποῦ ἐποίησας εἴη ὁ ἐπιγνούς σε εὐλογημένος καὶ ἀπήγγειλεν ρουθ τῇ πενθερᾷ αὐτῆς ποῦ ἐποίησεν καὶ εἶπεν τὸ ὄνομα τοῦ ἀνδρός μεθ' οὗ ἐποίησα σήμερον βοος 2.20  καὶ εἶπεν νωεμιν τῇ νύμφῃ αὐτῆς εὐλογητός ἐστιν τῷ κυρίῳ ὅτι οὐκ ἐγκατέλιπεν τὸ ἔλεος αὐτοῦ μετὰ τῶν ζώντων καὶ μετὰ τῶν τεθνηκότων καὶ εἶπεν αὐτῇ νωεμιν ἐγγίζει ἡμῖν ὁ ἀνὴρ ἐκ τῶν ἀγχιστευόντων ἡμᾶς ἐστιν 2.21  καὶ εἶπεν ρουθ πρὸς τὴν πενθερὰν αὐτῆς καί γε ὅτι εἶπεν πρός με μετὰ τῶν παιδαρίων μου προσκολλήθητι ἕως ἂν τελέσωσιν ὅλον τὸν ἀμητόν ὃς ὑπάρχει μοι 2.22  καὶ εἶπεν νωεμιν πρὸς ρουθ τὴν νύμφην αὐτῆς ἀγαθόν θύγατερ ὅτι ἐπορεύθης μετὰ τῶν κορασίων αὐτοῦ καὶ οὐκ ἀπαντήσονταί σοι ἐν ἀγρῷ ἑτέρῳ 2.23  καὶ προσεκολλήθη ρουθ τοῖς κορασίοις βοος συλλέγειν ἕως οὗ συνετέλεσεν τὸν θερισμὸν τῶν κριθῶν καὶ τῶν πυρῶν καὶ ἐκάθισεν μετὰ τῆς πενθερᾶς αὐτῆς

2.1  kai teh nohemin anehr gnohrimos toh andri aytehs o de anehr dynatos ischyi ek tehs syggeneias abimelech kai onoma aytoh boos 2.2  kai eipen royth eh mohabitis pros nohemin poreythoh deh eis agron kai synaxoh en tois stachysin katopisthen oy ean eyroh charin en ophthalmois aytoy eipen de ayteh poreyoy thygater 2.3  kai eporeytheh kai synelexen en toh agroh katopisthen tohn therizontohn kai periepesen periptohmati teh meridi toy agroy boos toy ek syggeneias abimelech 2.4  kai idoy boos ehlthen ek baithleem kai eipen tois therizoysin kyrios meth' ymohn kai eipon aytoh eylogehsai se kyrios 2.5  kai eipen boos toh paidarioh aytoy toh ephestohti epi toys therizontas tinos eh neanis ayteh 2.6  kai apekritheh to paidarion to ephestos epi toys therizontas kai eipen eh pais eh mohabitis estin eh apostrapheisa meta nohemin ex agroy mohab 2.7  kai eipen syllexoh deh kai synaxoh en tois dragmasin opisthen tohn therizontohn kai ehlthen kai esteh apo prohithen kai eohs esperas oy katepaysen en toh agroh mikron 2.8  kai eipen boos pros royth oyk ehkoysas thygater meh poreythehs en agroh syllexai eteroh kai sy oy poreyseh enteythen ohde kollehthehti meta tohn korasiohn moy 2.9  oi ophthalmoi soy eis ton agron oy ean therizohsin kai poreyseh katopisthen aytohn idoy eneteilamehn tois paidariois toy meh apsasthai soy kai o ti dipsehseis kai poreythehseh eis ta skeyeh kai piesai othen an ydreyohntai ta paidaria 2.10  kai epesen epi prosohpon aytehs kai prosekynehsen epi tehn gehn kai eipen pros ayton ti oti eyron charin en ophthalmois soy toy epignohnai me kai egoh eimi xeneh 2.11  kai apekritheh boos kai eipen ayteh apaggelia apehggeleh moi osa pepoiehkas meta tehs pentheras soy meta to apothanein ton andra soy kai pohs katelipes ton patera soy kai tehn mehtera soy kai tehn gehn geneseohs soy kai eporeythehs pros laon on oyk ehdeis echthes kai tritehs 2.12  apoteisai kyrios tehn ergasian soy kai genoito o misthos soy plehrehs para kyrioy theoy israehl pros on ehlthes pepoithenai ypo tas pterygas aytoy 2.13  eh de eipen eyroimi charin en ophthalmois soy kyrie oti parekalesas me kai oti elalehsas epi kardian tehs doylehs soy kai idoy egoh esomai ohs mia tohn paidiskohn soy 2.14  kai eipen ayteh boos ehdeh ohra toy phagein proselthe ohde kai phagesai tohn artohn kai bapseis ton psohmon soy en toh oxei kai ekathisen royth ek plagiohn tohn therizontohn kai eboynisen ayteh boos alphiton kai ephagen kai eneplehstheh kai katelipen 2.15  kai anesteh toy syllegein kai eneteilato boos tois paidariois aytoy legohn kai ge ana meson tohn dragmatohn syllegetoh kai meh kataischynehte aytehn 2.16  kai bastazontes bastaxate ayteh kai ge paraballontes parabaleite ayteh ek tohn beboynismenohn kai aphete kai syllexei kai oyk epitimehsete ayteh 2.17  kai synelexen en toh agroh eohs esperas kai errabdisen a synelexen kai egenehtheh ohs oiphi krithohn 2.18  kai ehren kai eisehlthen eis tehn polin kai eiden eh penthera aytehs a synelexen kai exenegkasa royth edohken ayteh a katelipen ex ohn eneplehstheh 2.19  kai eipen ayteh eh penthera aytehs poy synelexas sehmeron kai poy epoiehsas eieh o epignoys se eylogehmenos kai apehggeilen royth teh penthera aytehs poy epoiehsen kai eipen to onoma toy andros meth' oy epoiehsa sehmeron boos 2.20  kai eipen nohemin teh nympheh aytehs eylogehtos estin toh kyrioh oti oyk egkatelipen to eleos aytoy meta tohn zohntohn kai meta tohn tethnehkotohn kai eipen ayteh nohemin eggizei ehmin o anehr ek tohn agchisteyontohn ehmas estin 2.21  kai eipen royth pros tehn pentheran aytehs kai ge oti eipen pros me meta tohn paidariohn moy proskollehthehti eohs an telesohsin olon ton amehton os yparchei moi 2.22  kai eipen nohemin pros royth tehn nymphehn aytehs agathon thygater oti eporeythehs meta tohn korasiohn aytoy kai oyk apantehsontai soi en agroh eteroh 2.23  kai prosekollehtheh royth tois korasiois boos syllegein eohs oy synetelesen ton therismon tohn krithohn kai tohn pyrohn kai ekathisen meta tehs pentheras aytehs

2.1  וּלְנָעֳמִי [מְיֻדָּע כ] (מֹודַע ק) לְאִישָׁהּ אִישׁ גִּבֹּור חַיִל מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ וּשְׁמֹו בֹּעַז׃ 2.2  וַתֹּאמֶר רוּת הַמֹּואֲבִיָּה אֶל־נָעֳמִי אֵלְכָה־נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינָיו וַתֹּאמֶר לָהּ לְכִי בִתִּי׃ 2.3  וַתֵּלֶךְ וַתָּבֹוא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים וַיִּקֶר מִקְרֶהָ חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז אֲשֶׁר מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ׃ 2.4  וְהִנֵּה־בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיֹּאמֶר לַקֹּוצְרִים יְהוָה עִמָּכֶם וַיֹּאמְרוּ לֹו יְבָרֶכְךָ יְהוָה׃ 2.5  וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרֹו הַנִּצָּב עַל־הַקֹּוצְרִים לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת׃ 2.6  וַיַּעַן הַנַּעַר הַנִּצָּב עַל־הַקֹּוצְרִים וַיֹּאמַר נַעֲרָה מֹואֲבִיָּה הִיא הַשָּׁבָה עִם־נָעֳמִי מִשְּׂדֵה מֹואָב׃ 2.7  וַתֹּאמֶר אֲלַקֳטָה־נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים אַחֲרֵי הַקֹּוצְרִים וַתָּבֹוא וַתַּעֲמֹוד מֵאָז הַבֹּקֶר וְעַד־עַתָּה זֶה שִׁבְתָּהּ הַבַּיִת מְעָט׃ 2.8  וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל־רוּת הֲלֹוא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי אַל־תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה וְכֹה תִדְבָּקִין עִם־נַעֲרֹתָי׃ 2.9  עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר־יִקְצֹרוּן וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן הֲלֹוא צִוִּיתִי אֶת־הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל־הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים׃ 2.10  וַתִּפֹּל עַל־פָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה וַתֹּאמֶר אֵלָיו מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי וְאָנֹכִי נָכְרִיָּה׃ 2.11  וַיַּעַן בֹּעַז וַיֹּאמֶר לָהּ הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר־עָשִׂית אֶת־חֲמֹותֵךְ אַחֲרֵי מֹות אִישֵׁךְ וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ וְאֶרֶץ מֹולַדְתֵּךְ וַתֵּלְכִי אֶל־עַם אֲשֶׁר לֹא־יָדַעַתְּ תְּמֹול שִׁלְשֹׁום׃ 2.12  יְשַׁלֵּם יְהוָה פָּעֳלֵךְ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־בָּאת לַחֲסֹות תַּחַת־כְּנָפָיו׃ 2.13  וַתֹּאמֶר אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי כִּי נִחַמְתָּנִי וְכִי דִבַּרְתָּ עַל־לֵב שִׁפְחָתֶךָ וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ׃ 2.14  וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן־הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ וַתֵּשֶׁב מִצַּד הַקֹּוצְרִים וַיִּצְבָּט־לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר׃ 2.15  וַתָּקָם לְלַקֵּט וַיְצַו בֹּעַז אֶת־נְעָרָיו לֵאמֹר גַּם בֵּין הָעֳמָרִים תְּלַקֵּט וְלֹא תַכְלִימוּהָ׃ 2.16  וְגַם שֹׁל־תָּשֹׁלּוּ לָהּ מִן־הַצְּבָתִים וַעֲזַבְתֶּם וְלִקְּטָה וְלֹא תִגְעֲרוּ־בָהּ׃ 2.17  וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה עַד־הָעָרֶב וַתַּחְבֹּט אֵת אֲשֶׁר־לִקֵּטָה וַיְהִי כְּאֵיפָה שְׂעֹרִים׃ 2.18  וַתִּשָּׂא וַתָּבֹוא הָעִיר וַתֵּרֶא חֲמֹותָהּ אֵת אֲשֶׁר־לִקֵּטָה וַתֹּוצֵא וַתִּתֶּן־לָהּ אֵת אֲשֶׁר־הֹותִרָה מִשָּׂבְעָהּ׃ 2.19  וַתֹּאמֶר לָהּ חֲמֹותָהּ אֵיפֹה לִקַּטְתְּ הַיֹּום וְאָנָה עָשִׂית יְהִי מַכִּירֵךְ בָּרוּךְ וַתַּגֵּד לַחֲמֹותָהּ אֵת אֲשֶׁר־עָשְׂתָה עִמֹּו וַתֹּאמֶר שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמֹּו הַיֹּום בֹּעַז׃ 2.20  וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לְכַלָּתָהּ בָּרוּךְ הוּא לַיהוָה אֲשֶׁר לֹא־עָזַב חַסְדֹּו אֶת־הַחַיִּים וְאֶת־הַמֵּתִים וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי קָרֹוב לָנוּ הָאִישׁ מִגֹּאֲלֵנוּ הוּא׃ 2.21  וַתֹּאמֶר רוּת הַמֹּואֲבִיָּה גַּם ׀ כִּי־אָמַר אֵלַי עִם־הַנְּעָרִים אֲשֶׁר־לִי תִּדְבָּקִין עַד אִם־כִּלּוּ אֵת כָּל־הַקָּצִיר אֲשֶׁר־לִי׃ 2.22  וַתֹּאמֶר נָעֳמִי אֶל־רוּת כַּלָּתָהּ טֹוב בִּתִּי כִּי תֵצְאִי עִם־נַעֲרֹותָיו וְלֹא יִפְגְּעוּ־בָךְ בְּשָׂדֶה אַחֵר׃ 2.23  וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרֹות בֹּעַז לְלַקֵּט עַד־כְּלֹות קְצִיר־הַשְּׂעֹרִים וּקְצִיר הַחִטִּים וַתֵּשֶׁב אֶת־חֲמֹותָהּ׃

2.1  wlnaaOaamij [mjudaaO k] (mowdaO q) lAijxxaaH Aijxx gibowr hajil mimixxpahat Aaelijmaelaek wxxmow boOaz׃ 2.2  watoAmaer rwt HamowAabijaaH Aael-naaOaamij AelkaaH-naaA HaxaadaeH waAalaqaaTaaH baxxibaalijm Aahar Aaxxaer AaemcaaA-hen bOejnaajw watoAmaer laaH lkij bitij׃ 2.3  watelaek wataabowA watlaqeT baxaadaeH Aaharej Haqocrijm wajiqaer miqraeHaa haelqat HaxaadaeH lboOaz Aaxxaer mimixxpahat Aaelijmaelaek׃ 2.4  wHineH-boOaz baaA mibejt laehaem wajoAmaer laqowcrijm jHwaaH Oimaakaem wajoAmrw low jbaaraekkaa jHwaaH׃ 2.5  wajoAmaer boOaz lnaOarow Hanicaab Oal-Haqowcrijm lmij HanaOaraaH HazoAt׃ 2.6  wajaOan HanaOar Hanicaab Oal-Haqowcrijm wajoAmar naOaraaH mowAabijaaH HijA HaxxaabaaH Oim-naaOaamij mixdeH mowAaab׃ 2.7  watoAmaer AalaqaaTaaH-naaA wAaasaptij baaOaamaarijm Aaharej Haqowcrijm wataabowA wataOamowd meAaaz Haboqaer wOad-OataaH zaeH xxibtaaH Habajit mOaaT׃ 2.8  wajoAmaer boOaz Aael-rwt HalowA xxaamaOat bitij Aal-telkij lilqoT bxaadaeH Aaher wgam loA taOabwrij mizaeH wkoH tidbaaqijn Oim-naOarotaaj׃ 2.9  Oejnajik baxaadaeH Aaxxaer-jiqcorwn wHaalakt AaharejHaen HalowA ciwijtij Aaet-HanOaarijm lbiltij naagOek wcaamit wHaalakt Aael-Hakelijm wxxaatijt meAaxxaer jixxAabwn HanOaarijm׃ 2.10  watipol Oal-paanaejHaa watixxtahw AaarcaaH watoAmaer Aelaajw madwOa maacaaAtij hen bOejnaejkaa lHakijrenij wAaanokij naakrijaaH׃ 2.11  wajaOan boOaz wajoAmaer laaH Huged Hugad lij kol Aaxxaer-Oaaxijt Aaet-hamowtek Aaharej mowt Aijxxek wataOazbij Aaabijk wAimek wAaeraec mowladtek watelkij Aael-Oam Aaxxaer loA-jaadaOat tmowl xxilxxowm׃ 2.12  jxxalem jHwaaH paaOaalek wtHij maxkurtek xxlemaaH meOim jHwaaH AaeloHej jixraaAel Aaxxaer-baaAt lahasowt tahat-knaapaajw׃ 2.13  watoAmaer AaemcaaA-hen bOejnaejkaa Aadonij kij nihamtaanij wkij dibartaa Oal-leb xxiphaataekaa wAaanokij loA AaeHjaeH kAahat xxiphotaejkaa׃ 2.14  wajoAmaer laaH boOaz lOet HaaAokael goxxij Halom wAaakalt min-Halaehaem wTaabalt pitek bahomaec watexxaeb micad Haqowcrijm wajicbaaT-laaH qaalij watoAkal watixbaO watotar׃ 2.15  wataaqaam llaqeT wajcaw boOaz Aaet-nOaaraajw leAmor gam bejn HaaOaamaarijm tlaqeT wloA taklijmwHaa׃ 2.16  wgam xxol-taaxxolw laaH min-Hacbaatijm waOazabtaem wliqTaaH wloA tigOarw-baaH׃ 2.17  watlaqeT baxaadaeH Oad-HaaOaaraeb watahboT Aet Aaxxaer-liqeTaaH wajHij kAejpaaH xOorijm׃ 2.18  watixaaA wataabowA HaaOijr wateraeA hamowtaaH Aet Aaxxaer-liqeTaaH watowceA watitaen-laaH Aet Aaxxaer-HowtiraaH mixaabOaaH׃ 2.19  watoAmaer laaH hamowtaaH AejpoH liqaTt Hajowm wAaanaaH Oaaxijt jHij makijrek baarwk wataged lahamowtaaH Aet Aaxxaer-OaaxtaaH Oimow watoAmaer xxem HaaAijxx Aaxxaer Oaaxijtij Oimow Hajowm boOaz׃ 2.20  watoAmaer naaOaamij lkalaataaH baarwk HwA lajHwaaH Aaxxaer loA-Oaazab hasdow Aaet-Hahajijm wAaet-Hametijm watoAmaer laaH naaOaamij qaarowb laanw HaaAijxx migoAalenw HwA׃ 2.21  watoAmaer rwt HamowAabijaaH gam kij-Aaamar Aelaj Oim-HanOaarijm Aaxxaer-lij tidbaaqijn Oad Aim-kilw Aet kaal-Haqaacijr Aaxxaer-lij׃ 2.22  watoAmaer naaOaamij Aael-rwt kalaataaH Towb bitij kij tecAij Oim-naOarowtaajw wloA jipgOw-baak bxaadaeH Aaher׃ 2.23  watidbaq bnaOarowt boOaz llaqeT Oad-klowt qcijr-HaxOorijm wqcijr HahiTijm watexxaeb Aaet-hamowtaaH׃

2.1  ולנעמי [מידע כ] (מודע ק) לאישה איש גבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בעז׃ 2.2  ותאמר רות המואביה אל־נעמי אלכה־נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא־חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי׃ 2.3  ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך׃ 2.4  והנה־בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה׃ 2.5  ויאמר בעז לנערו הנצב על־הקוצרים למי הנערה הזאת׃ 2.6  ויען הנער הנצב על־הקוצרים ויאמר נערה מואביה היא השבה עם־נעמי משדה מואב׃ 2.7  ותאמר אלקטה־נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד־עתה זה שבתה הבית מעט׃ 2.8  ויאמר בעז אל־רות הלוא שמעת בתי אל־תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם־נערתי׃ 2.9  עיניך בשדה אשר־יקצרון והלכת אחריהן הלוא צויתי את־הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל־הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים׃ 2.10  ותפל על־פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה׃ 2.11  ויען בעז ויאמר לה הגד הגד לי כל אשר־עשית את־חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל־עם אשר לא־ידעת תמול שלשום׃ 2.12  ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר־באת לחסות תחת־כנפיו׃ 2.13  ותאמר אמצא־חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על־לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך׃ 2.14  ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן־הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקוצרים ויצבט־לה קלי ותאכל ותשבע ותתר׃ 2.15  ותקם ללקט ויצו בעז את־נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה׃ 2.16  וגם של־תשלו לה מן־הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו־בה׃ 2.17  ותלקט בשדה עד־הערב ותחבט את אשר־לקטה ויהי כאיפה שערים׃ 2.18  ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר־לקטה ותוצא ותתן־לה את אשר־הותרה משבעה׃ 2.19  ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר־עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז׃ 2.20  ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא־עזב חסדו את־החיים ואת־המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש מגאלנו הוא׃ 2.21  ותאמר רות המואביה גם ׀ כי־אמר אלי עם־הנערים אשר־לי תדבקין עד אם־כלו את כל־הקציר אשר־לי׃ 2.22  ותאמר נעמי אל־רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם־נערותיו ולא יפגעו־בך בשדה אחר׃ 2.23  ותדבק בנערות בעז ללקט עד־כלות קציר־השערים וקציר החטים ותשב את־חמותה׃

2.1  wlnOmj [mjdO k] (mwdO q) lAjxH Ajx gbwr hjl mmxpht Aljmlk wxmw bOz׃ 2.2  wtAmr rwt HmwAbjH Al-nOmj AlkH-nA HxdH wAlqTH bxbljm Ahr Axr AmcA-hn bOjnjw wtAmr lH lkj btj׃ 2.3  wtlk wtbwA wtlqT bxdH Ahrj Hqcrjm wjqr mqrH hlqt HxdH lbOz Axr mmxpht Aljmlk׃ 2.4  wHnH-bOz bA mbjt lhm wjAmr lqwcrjm jHwH Omkm wjAmrw lw jbrkk jHwH׃ 2.5  wjAmr bOz lnOrw Hncb Ol-Hqwcrjm lmj HnOrH HzAt׃ 2.6  wjOn HnOr Hncb Ol-Hqwcrjm wjAmr nOrH mwAbjH HjA HxbH Om-nOmj mxdH mwAb׃ 2.7  wtAmr AlqTH-nA wAsptj bOmrjm Ahrj Hqwcrjm wtbwA wtOmwd mAz Hbqr wOd-OtH zH xbtH Hbjt mOT׃ 2.8  wjAmr bOz Al-rwt HlwA xmOt btj Al-tlkj llqT bxdH Ahr wgm lA tObwrj mzH wkH tdbqjn Om-nOrtj׃ 2.9  Ojnjk bxdH Axr-jqcrwn wHlkt AhrjHn HlwA cwjtj At-HnOrjm lbltj ngOk wcmt wHlkt Al-Hkljm wxtjt mAxr jxAbwn HnOrjm׃ 2.10  wtpl Ol-pnjH wtxthw ArcH wtAmr Aljw mdwO mcAtj hn bOjnjk lHkjrnj wAnkj nkrjH׃ 2.11  wjOn bOz wjAmr lH Hgd Hgd lj kl Axr-Oxjt At-hmwtk Ahrj mwt Ajxk wtOzbj Abjk wAmk wArc mwldtk wtlkj Al-Om Axr lA-jdOt tmwl xlxwm׃ 2.12  jxlm jHwH pOlk wtHj mxkrtk xlmH mOm jHwH AlHj jxrAl Axr-bAt lhswt tht-knpjw׃ 2.13  wtAmr AmcA-hn bOjnjk Adnj kj nhmtnj wkj dbrt Ol-lb xphtk wAnkj lA AHjH kAht xphtjk׃ 2.14  wjAmr lH bOz lOt HAkl gxj Hlm wAklt mn-Hlhm wTblt ptk bhmc wtxb mcd Hqwcrjm wjcbT-lH qlj wtAkl wtxbO wttr׃ 2.15  wtqm llqT wjcw bOz At-nOrjw lAmr gm bjn HOmrjm tlqT wlA tkljmwH׃ 2.16  wgm xl-txlw lH mn-Hcbtjm wOzbtm wlqTH wlA tgOrw-bH׃ 2.17  wtlqT bxdH Od-HOrb wthbT At Axr-lqTH wjHj kAjpH xOrjm׃ 2.18  wtxA wtbwA HOjr wtrA hmwtH At Axr-lqTH wtwcA wttn-lH At Axr-HwtrH mxbOH׃ 2.19  wtAmr lH hmwtH AjpH lqTt Hjwm wAnH Oxjt jHj mkjrk brwk wtgd lhmwtH At Axr-OxtH Omw wtAmr xm HAjx Axr Oxjtj Omw Hjwm bOz׃ 2.20  wtAmr nOmj lkltH brwk HwA ljHwH Axr lA-Ozb hsdw At-Hhjjm wAt-Hmtjm wtAmr lH nOmj qrwb lnw HAjx mgAlnw HwA׃ 2.21  wtAmr rwt HmwAbjH gm kj-Amr Alj Om-HnOrjm Axr-lj tdbqjn Od Am-klw At kl-Hqcjr Axr-lj׃ 2.22  wtAmr nOmj Al-rwt kltH Twb btj kj tcAj Om-nOrwtjw wlA jpgOw-bk bxdH Ahr׃ 2.23  wtdbq bnOrwt bOz llqT Od-klwt qcjr-HxOrjm wqcjr HhTjm wtxb At-hmwtH׃

2.1  Erat autem Noemi consangui neus viri sui homo potens et for tis nomine Booz. 2.2  Dixitque Ruth Moabitis ad socrum suam: “ Si permittis, vadam in agrum et colligam spicas, quae fugerint manus metentium, ubicumque clementis in me patris familias repperero gratiam”. Cui illa respondit: “ Vade, filia mea ”. 2.3  Abiit itaque et colligebat spicas post terga metentium. Accidit autem ut ager ille haberet dominum nomine Booz, qui erat de cognatione Elimelech. 2.4  Et ecce ipse veniebat de Bethlehem dixitque messoribus: “Dominus vobiscum”. Qui responderunt ei: “ Benedicat tibi Dominus ”. 2.5  Dixitque Booz iuveni, qui messoribus praeerat: “ Cuius est haec puella? ”. 2.6  Qui respondit: “ Haec est Moabitis, quae venit cum Noemi de regione Moabitide 2.7  et rogavit, ut spicas colligeret remanentes sequens messorum vestigia; et de mane usque nunc stat in agro et nunc tantum ad momentum requievit ”. 2.8  Et ait Booz ad Ruth: “ Audi, filia: ne vadas ad colligendum in alterum agrum nec recedas ab hoc loco, sed iungere puellis meis. 2.9  Vide et, ubi messuerint, sequere eas; mandavi enim pueris, ut nemo tibi molestus sit; sed, si sitieris, vade ad sarcinulas et bibe de aqua, quam pueri hauserint ”. 2.10  Quae cadens in faciem suam et adorans super terram dixit ad eum: “ Unde mihi hoc, ut invenirem gratiam ante oculos tuos, et nosse me dignareris peregrinam mulierem? ”. 2.11  Cui ille respondit: “ Nuntiata sunt mihi omnia, quae feceris socrui tuae post mortem viri tui et quod dereliqueris parentes tuos et terram, in qua nata es, et veneris ad populum, quem ante nesciebas. 2.12  Reddat tibi Dominus pro opere tuo, et plenam mercedem recipias a Domino, Deo Israel, ad quem venisti et sub cuius confugisti alas ”. 2.13  Quae ait: “ Inveniam gratiam ante oculos tuos, domine mi, qui consolatus es me et locutus es ad cor ancillae tuae, quae non sum similis unius puellarum tuarum ”. 2.14  Dixitque ad eam Booz hora vescendi: “Veni huc et comede panem et intinge buccellam tuam in aceto ”. Sedit itaque ad messorum latus, et porrexit ei polentam, comeditque et saturata est et tulit reliquias. 2.15  Atque inde surrexit, ut spicas ex more colligeret. Praecepit autem Booz pueris suis dicens: “Etiam inter manipulos colligat, ne prohibeatis eam; 2.16  quin et de fasciculis spicas proicite et remanere permittite, ut colligat, et colligentem nemo corripiat ”. 2.17  Collegit ergo in agro usque ad vesperam; et, quae collegerat virga excutiens, invenit hordei quasi ephi mensuram (id est tres modios). 2.18  Quos portans reversa est in civitatem et ostendit socrui suae, quae collegerat; insuper protulit et dedit ei de reliquiis cibi sui, quo saturata fuerat. 2.19  Dixitque ei socrus: “ Ubi hodie collegisti et ubi fecisti opus? Sit benedictus, qui misertus est tui! ”. Indicavitque ei apud quem esset operata et dixit: “ Nomen viri est Booz ”. 2.20  Cui respondit Noemi: “ Benedictus sit a Domino, quia non subtraxit gratiam suam nec vivis nec mortuis! ”. Rursumque ait: “ Propinquus noster est homo ex eis, qui pro nobis ius redemptionis habent ”. 2.21  Et Ruth: “ Hoc quoque, inquit, praecepit mihi, ut tamdiu messoribus eius iungerer, donec omnes segetes meterentur ”. 2.22  Cui dixit socrus: “ Melius est, filia mea, ut cum puellis eius exeas ad metendum, ne in alieno agro quispiam tibi molestus sit ”. 2.23  Iuncta est itaque puellis Booz usque ad finem messis hordei et tritici; et mansit cum socru sua.

3.1  Naemi aber, ihre Schwiegermutter, sprach zu ihr: Meine Tochter, sollte ich dir nicht eine Heimat verschaffen, da es dir wohlgehen wird? 3.2  Und nun, ist nicht Boas, bei dessen Jungfrauen du gewesen bist, unser Verwandter? Siehe, er worfelt diese Nacht auf seiner Gerstentenne. 3.3  So bade dich nun und lege deine Kleider an und geh zur Tenne hinab; aber gib dich dem Mann nicht zu erkennen, bis er genug gegessen und getrunken hat. 3.4  Wenn er sich alsdann schlafen legt, so merk dir den Ort, wo er sich niederlegt, und gehe hin und decke auf zu seinen Füßen und lege dich, so wird er dir sagen, was du tun sollst. 3.5  Sie sprach zu ihr: Alles, was du mir sagst, das will ich tun! 3.6  Und sie ging zur Tenne hinab und machte es genau so, wie ihre Schwiegermutter befohlen hatte. 3.7  Als nun Boas gegessen und getrunken hatte und sein Herz guter Dinge war, kam er und legte sich hinter einen Garbenhaufen; da kam sie leise und deckte auf zu seinen Füßen und legte sich. 3.8  Als es nun Mitternacht war, erschrak der Mann und wandte sich, und siehe, da lag ein Weib zu seinen Füßen! Da fragte er: Wer bist du? 3.9  Sie aber antwortete: Ich bin Ruth, deine Magd! Breite deinen Flügel über deine Magd; denn du bist der Löser! 3.10  Er aber sprach: Gesegnet seist du vom HERRN, meine Tochter! Du hast jetzt noch edler gehandelt als zuvor, daß du nicht den Jünglingen nachgelaufen bist, weder den armen noch den reichen! 3.11  Nun, meine Tochter, fürchte dich nicht! Alles, was du sagst, das will ich dir tun; denn jedermann im Tor meines Volkes weiß, daß du ein wackeres Weib bist. 3.12  Und nun, es ist wahr, daß ich ein Löser bin; aber es ist noch ein anderer Löser vorhanden, der näher verwandt ist als ich. 3.13  Bleibe über Nacht! Will er dich morgen lösen, wohlan, so löse er dich! Gelüstet es ihn aber nicht, dich zu lösen, so will ich dich lösen, so wahr der HERR lebt! 3.14  Bleib bis zum Morgen liegen! So lag sie bis an den Morgen zu seinen Füßen. Dann stand sie auf, ehe noch einer den andern erkennen konnte. Er aber gedachte: Wenn nur niemand erfährt, daß ein Weib in die Tenne gekommen ist. 3.15  Und er sprach: Gib den Überwurf, den du anhast und halte ihn her! Und sie hielt ihn her. Da maß er sechs Maß Gerste und lud es ihr auf und ging in die Stadt. 3.16  Sie aber kam zu ihrer Schwiegermutter; die sprach: Wie steht's mit dir, meine Tochter? Da teilte sie ihr alles mit, was der Mann ihr getan hatte und sprach: 3.17  Diese sechs Maß Gerste gab er mir; denn er sprach: Du sollst nicht leer zu deiner Schwiegermutter kommen! 3.18  Sie aber sprach: Sei still, meine Tochter, bis du erfährst, wie die Sache ausfällt! Denn der Mann wird nicht säumen, sondern die Sache noch heute erledigen.

3.1  εἶπεν δὲ αὐτῇ νωεμιν ἡ πενθερὰ αὐτῆς θύγατερ οὐ μὴ ζητήσω σοι ἀνάπαυσιν ἵνα εὖ γένηταί σοι 3.2  καὶ νῦν οὐχὶ βοος γνώριμος ἡμῶν οὗ ἦς μετὰ τῶν κορασίων αὐτοῦ ἰδοὺ αὐτὸς λικμᾷ τὸν ἅλωνα τῶν κριθῶν ταύτῃ τῇ νυκτί 3.3  σὺ δὲ λούσῃ καὶ ἀλείψῃ καὶ περιθήσεις τὸν ἱματισμόν σου ἐπὶ σεαυτῇ καὶ ἀναβήσῃ ἐπὶ τὸν ἅλω μὴ γνωρισθῇς τῷ ἀνδρὶ ἕως οὗ συντελέσαι αὐτὸν πιεῖν καὶ φαγεῖν 3.4  καὶ ἔσται ἐν τῷ κοιμηθῆναι αὐτόν καὶ γνώσῃ τὸν τόπον ὅπου κοιμᾶται ἐκεῖ καὶ ἐλεύσῃ καὶ ἀποκαλύψεις τὰ πρὸς ποδῶν αὐτοῦ καὶ κοιμηθήσῃ καὶ αὐτὸς ἀπαγγελεῖ σοι ἃ ποιήσεις 3.5  εἶπεν δὲ ρουθ πρὸς αὐτήν πάντα ὅσα ἐὰν εἴπῃς ποιήσω 3.6  καὶ κατέβη εἰς τὸν ἅλω καὶ ἐποίησεν κατὰ πάντα ὅσα ἐνετείλατο αὐτῇ ἡ πενθερὰ αὐτῆς 3.7  καὶ ἔφαγεν βοος καὶ ἠγαθύνθη ἡ καρδία αὐτοῦ καὶ ἦλθεν κοιμηθῆναι ἐν μερίδι τῆς στοιβῆς ἡ δὲ ἦλθεν κρυφῇ καὶ ἀπεκάλυψεν τὰ πρὸς ποδῶν αὐτοῦ 3.8  ἐγένετο δὲ ἐν τῷ μεσονυκτίῳ καὶ ἐξέστη ὁ ἀνὴρ καὶ ἐταράχθη καὶ ἰδοὺ γυνὴ κοιμᾶται πρὸς ποδῶν αὐτοῦ 3.9  εἶπεν δέ τίς εἶ σύ ἡ δὲ εἶπεν ἐγώ εἰμι ρουθ ἡ δούλη σου καὶ περιβαλεῖς τὸ πτερύγιόν σου ἐπὶ τὴν δούλην σου ὅτι ἀγχιστεὺς εἶ σύ 3.10  καὶ εἶπεν βοος εὐλογημένη σὺ τῷ κυρίῳ θεῷ θύγατερ ὅτι ἠγάθυνας τὸ ἔλεός σου τὸ ἔσχατον ὑπὲρ τὸ πρῶτον τὸ μὴ πορευθῆναί σε ὀπίσω νεανιῶν εἴτοι πτωχὸς εἴτοι πλούσιος 3.11  καὶ νῦν θύγατερ μὴ φοβοῦ πάντα ὅσα ἐὰν εἴπῃς ποιήσω σοι οἶδεν γὰρ πᾶσα φυλὴ λαοῦ μου ὅτι γυνὴ δυνάμεως εἶ σύ 3.12  καὶ ὅτι ἀληθῶς ἀγχιστεὺς ἐγώ εἰμι καί γε ἔστιν ἀγχιστεὺς ἐγγίων ὑπὲρ ἐμέ 3.13  αὐλίσθητι τὴν νύκτα καὶ ἔσται τὸ πρωί ἐὰν ἀγχιστεύσῃ σε ἀγαθόν ἀγχιστευέτω ἐὰν δὲ μὴ βούληται ἀγχιστεῦσαί σε ἀγχιστεύσω σε ἐγώ ζῇ κύριος κοιμήθητι ἕως πρωί 3.14  καὶ ἐκοιμήθη πρὸς ποδῶν αὐτοῦ ἕως πρωί ἡ δὲ ἀνέστη πρὸ τοῦ ἐπιγνῶναι ἄνδρα τὸν πλησίον αὐτοῦ καὶ εἶπεν βοος μὴ γνωσθήτω ὅτι ἦλθεν γυνὴ εἰς τὸν ἅλωνα 3.15  καὶ εἶπεν αὐτῇ φέρε τὸ περίζωμα τὸ ἐπάνω σου καὶ ἐκράτησεν αὐτό καὶ ἐμέτρησεν ἓξ κριθῶν καὶ ἐπέθηκεν ἐπ' αὐτήν καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὴν πόλιν 3.16  καὶ ρουθ εἰσῆλθεν πρὸς τὴν πενθερὰν αὐτῆς ἡ δὲ εἶπεν τίς εἶ θύγατερ καὶ εἶπεν αὐτῇ πάντα ὅσα ἐποίησεν αὐτῇ ὁ ἀνήρ 3.17  καὶ εἶπεν αὐτῇ τὰ ἓξ τῶν κριθῶν ταῦτα ἔδωκέν μοι ὅτι εἶπεν πρός με μὴ εἰσέλθῃς κενὴ πρὸς τὴν πενθεράν σου 3.18  ἡ δὲ εἶπεν κάθου θύγατερ ἕως τοῦ ἐπιγνῶναί σε πῶς οὐ πεσεῖται ῥῆμα οὐ γὰρ μὴ ἡσυχάσῃ ὁ ἀνήρ ἕως ἂν τελέσῃ τὸ ῥῆμα σήμερον

3.1  eipen de ayteh nohemin eh penthera aytehs thygater oy meh zehtehsoh soi anapaysin ina ey genehtai soi 3.2  kai nyn oychi boos gnohrimos ehmohn oy ehs meta tohn korasiohn aytoy idoy aytos likma ton alohna tohn krithohn tayteh teh nykti 3.3  sy de loyseh kai aleipseh kai perithehseis ton imatismon soy epi seayteh kai anabehseh epi ton aloh meh gnohristhehs toh andri eohs oy syntelesai ayton piein kai phagein 3.4  kai estai en toh koimehthehnai ayton kai gnohseh ton topon opoy koimatai ekei kai eleyseh kai apokalypseis ta pros podohn aytoy kai koimehthehseh kai aytos apaggelei soi a poiehseis 3.5  eipen de royth pros aytehn panta osa ean eipehs poiehsoh 3.6  kai katebeh eis ton aloh kai epoiehsen kata panta osa eneteilato ayteh eh penthera aytehs 3.7  kai ephagen boos kai ehgathyntheh eh kardia aytoy kai ehlthen koimehthehnai en meridi tehs stoibehs eh de ehlthen krypheh kai apekalypsen ta pros podohn aytoy 3.8  egeneto de en toh mesonyktioh kai exesteh o anehr kai etarachtheh kai idoy gyneh koimatai pros podohn aytoy 3.9  eipen de tis ei sy eh de eipen egoh eimi royth eh doyleh soy kai peribaleis to pterygion soy epi tehn doylehn soy oti agchisteys ei sy 3.10  kai eipen boos eylogehmeneh sy toh kyrioh theoh thygater oti ehgathynas to eleos soy to eschaton yper to prohton to meh poreythehnai se opisoh neaniohn eitoi ptohchos eitoi ploysios 3.11  kai nyn thygater meh phoboy panta osa ean eipehs poiehsoh soi oiden gar pasa phyleh laoy moy oti gyneh dynameohs ei sy 3.12  kai oti alehthohs agchisteys egoh eimi kai ge estin agchisteys eggiohn yper eme 3.13  aylisthehti tehn nykta kai estai to prohi ean agchisteyseh se agathon agchisteyetoh ean de meh boylehtai agchisteysai se agchisteysoh se egoh zeh kyrios koimehthehti eohs prohi 3.14  kai ekoimehtheh pros podohn aytoy eohs prohi eh de anesteh pro toy epignohnai andra ton plehsion aytoy kai eipen boos meh gnohsthehtoh oti ehlthen gyneh eis ton alohna 3.15  kai eipen ayteh phere to perizohma to epanoh soy kai ekratehsen ayto kai emetrehsen ex krithohn kai epethehken ep' aytehn kai eisehlthen eis tehn polin 3.16  kai royth eisehlthen pros tehn pentheran aytehs eh de eipen tis ei thygater kai eipen ayteh panta osa epoiehsen ayteh o anehr 3.17  kai eipen ayteh ta ex tohn krithohn tayta edohken moi oti eipen pros me meh eiselthehs keneh pros tehn pentheran soy 3.18  eh de eipen kathoy thygater eohs toy epignohnai se pohs oy peseitai rehma oy gar meh ehsychaseh o anehr eohs an teleseh to rehma sehmeron

3.1  וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמֹותָהּ בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ־לָךְ מָנֹוחַ אֲשֶׁר יִיטַב־לָךְ׃ 3.2  וְעַתָּה הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ אֲשֶׁר הָיִית אֶת־נַעֲרֹותָיו הִנֵּה־הוּא זֹרֶה אֶת־גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה׃ 3.3  וְרָחַצְתְּ ׀ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ [שִׂמְלֹתֵךְ כ] (שִׂמְלֹתַיִךְ ק) עָלַיִךְ [וְיָרַדְתִּי כ] (וְיָרַדְתְּ ק) הַגֹּרֶן אַל־תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתֹו לֶאֱכֹל וְלִשְׁתֹּות׃ 3.4  וִיהִי בְשָׁכְבֹו וְיָדַעַתְּ אֶת־הַמָּקֹום אֲשֶׁר יִשְׁכַּב־שָׁם וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו [וְשָׁכָבְתִּי כ] (וְשָׁכָבְתְּ ק) וְהוּא יַגִּיד לָךְ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין׃ 3.5  וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ כֹּל אֲשֶׁר־תֹּאמְרִי (אֵלַי ק) אֶעֱשֶׂה׃ 3.6  וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן וַתַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוַּתָּה חֲמֹותָהּ׃ 3.7  וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבֹּו וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה וַתָּבֹא בַלָּט וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב׃ 3.8  וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו׃ 3.9  וַיֹּאמֶר מִי־אָתּ וַתֹּאמֶר אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל־אֲמָתְךָ כִּי גֹאֵל אָתָּה׃ 3.10  וַיֹּאמֶר בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה בִּתִּי הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרֹון מִן־הָרִאשֹׁון לְבִלְתִּי־לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים אִם־דַּל וְאִם־עָשִׁיר׃ 3.11  וְעַתָּה בִּתִּי אַל־תִּירְאִי כֹּל אֲשֶׁר־תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה־לָּךְ כִּי יֹודֵעַ כָּל־שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ׃ 3.12  וְעַתָּה כִּי אָמְנָם כִּי [אִם כ] גֹאֵל אָנֹכִי וְגַם יֵשׁ גֹּאֵל קָרֹוב מִמֶּנִּי׃ 3.13  לִינִי ׀ הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם־יִגְאָלֵךְ טֹוב יִגְאָל וְאִם־לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי־יְהוָה שִׁכְבִי עַד־הַבֹּקֶר׃ 3.14  וַתִּשְׁכַּב [מַרְגְּלָתַו כ] (מַרְגְּלֹותָיו ק) עַד־הַבֹּקֶר וַתָּקָם [בִּטְרֹום כ] (בְּטֶרֶם ק) יַכִּיר אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וַיֹּאמֶר אַל־יִוָּדַע כִּי־בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן׃ 3.15  וַיֹּאמֶר הָבִי הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר־עָלַיִךְ וְאֶחֳזִי־בָהּ וַתֹּאחֶז בָּהּ וַיָּמָד שֵׁשׁ־שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ וַיָּבֹא הָעִיר׃ 3.16  וַתָּבֹוא אֶל־חֲמֹותָהּ וַתֹּאמֶר מִי־אַתְּ בִּתִּי וַתַּגֶּד־לָהּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה־לָהּ הָאִישׁ׃ 3.17  וַתֹּאמֶר שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִים הָאֵלֶּה נָתַן לִי כִּי אָמַר (אֵלַי ק) אַל־תָּבֹואִי רֵיקָם אֶל־חֲמֹותֵךְ׃ 3.18  וַתֹּאמֶר שְׁבִי בִתִּי עַד אֲשֶׁר תֵּדְעִין אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר כִּי לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ כִּי־אִם־כִּלָּה הַדָּבָר הַיֹּום׃

3.1  watoAmaer laaH naaOaamij hamowtaaH bitij HaloA Aabaqaexx-laak maanowha Aaxxaer jijTab-laak׃ 3.2  wOataaH HaloA boOaz modaOtaanw Aaxxaer Haajijt Aaet-naOarowtaajw HineH-HwA zoraeH Aaet-goraen HaxOorijm HalaajlaaH׃ 3.3  wraahact waasakt wxamt [ximlotek k] (ximlotajik q) Oaalajik [wjaaradtij k] (wjaaradt q) Hagoraen Aal-tiwaadOij laaAijxx Oad kalotow laeAaekol wlixxtowt׃ 3.4  wijHij bxxaakbow wjaadaOat Aaet-Hamaaqowm Aaxxaer jixxkab-xxaam wbaaAt wgilijt marglotaajw [wxxaakaabtij k] (wxxaakaabt q) wHwA jagijd laak Aet Aaxxaer taOaxijn׃ 3.5  watoAmaer AelaejHaa kol Aaxxaer-toAmrij (Aelaj q) AaeOaexaeH׃ 3.6  wateraed Hagoraen wataOax kkol Aaxxaer-ciwataaH hamowtaaH׃ 3.7  wajoAkal boOaz wajexxt wajijTab libow wajaaboA lixxkab biqceH HaaOaremaaH wataaboA balaaT watgal marglotaajw watixxkaab׃ 3.8  wajHij bahacij HalajlaaH wajaehaerad HaaAijxx wajilaapet wHineH AixxaaH xxokaebaet marglotaajw׃ 3.9  wajoAmaer mij-Aaat watoAmaer Aaanokij rwt Aamaataekaa wpaaraxtaa knaapaekaa Oal-Aamaatkaa kij goAel AaataaH׃ 3.10  wajoAmaer brwkaaH Aat lajHwaaH bitij HejTabt hasdek HaaAaharown min-HaariAxxown lbiltij-laekaet Aaharej Habahwrijm Aim-dal wAim-Oaaxxijr׃ 3.11  wOataaH bitij Aal-tijrAij kol Aaxxaer-toAmrij AaeOaexaeH-laak kij jowdeOa kaal-xxaOar Oamij kij Aexxaet hajil Aaat׃ 3.12  wOataaH kij Aaamnaam kij [Aim k] goAel Aaanokij wgam jexx goAel qaarowb mimaenij׃ 3.13  lijnij HalajlaaH wHaajaaH baboqaer Aim-jigAaalek Towb jigAaal wAim-loA jahpoc lgaaAaalek wgAaltijk Aaanokij haj-jHwaaH xxikbij Oad-Haboqaer׃ 3.14  watixxkab [marglaataw k] (marglowtaajw q) Oad-Haboqaer wataaqaam [biTrowm k] (bTaeraem q) jakijr Aijxx Aaet-reOeHw wajoAmaer Aal-jiwaadaO kij-baaAaaH HaaAixxaaH Hagoraen׃ 3.15  wajoAmaer Haabij HamiTpahat Aaxxaer-Oaalajik wAaehaazij-baaH watoAhaez baaH wajaamaad xxexx-xOorijm wajaaxxaet OaalaejHaa wajaaboA HaaOijr׃ 3.16  wataabowA Aael-hamowtaaH watoAmaer mij-Aat bitij watagaed-laaH Aet kaal-Aaxxaer OaaxaaH-laaH HaaAijxx׃ 3.17  watoAmaer xxexx-HaxOorijm HaaAelaeH naatan lij kij Aaamar (Aelaj q) Aal-taabowAij rejqaam Aael-hamowtek׃ 3.18  watoAmaer xxbij bitij Oad Aaxxaer tedOijn Aejk jipol daabaar kij loA jixxqoT HaaAijxx kij-Aim-kilaaH Hadaabaar Hajowm׃

3.1  ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש־לך מנוח אשר ייטב־לך׃ 3.2  ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את־נערותיו הנה־הוא זרה את־גרן השערים הלילה׃ 3.3  ורחצת ׀ וסכת ושמת [שמלתך כ] (שמלתיך ק) עליך [וירדתי כ] (וירדת ק) הגרן אל־תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות׃ 3.4  ויהי בשכבו וידעת את־המקום אשר ישכב־שם ובאת וגלית מרגלתיו [ושכבתי כ] (ושכבת ק) והוא יגיד לך את אשר תעשין׃ 3.5  ותאמר אליה כל אשר־תאמרי (אלי ק) אעשה׃ 3.6  ותרד הגרן ותעש ככל אשר־צותה חמותה׃ 3.7  ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב׃ 3.8  ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו׃ 3.9  ויאמר מי־את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על־אמתך כי גאל אתה׃ 3.10  ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן־הראשון לבלתי־לכת אחרי הבחורים אם־דל ואם־עשיר׃ 3.11  ועתה בתי אל־תיראי כל אשר־תאמרי אעשה־לך כי יודע כל־שער עמי כי אשת חיל את׃ 3.12  ועתה כי אמנם כי [אם כ] גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני׃ 3.13  ליני ׀ הלילה והיה בבקר אם־יגאלך טוב יגאל ואם־לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי־יהוה שכבי עד־הבקר׃ 3.14  ותשכב [מרגלתו כ] (מרגלותיו ק) עד־הבקר ותקם [בטרום כ] (בטרם ק) יכיר איש את־רעהו ויאמר אל־יודע כי־באה האשה הגרן׃ 3.15  ויאמר הבי המטפחת אשר־עליך ואחזי־בה ותאחז בה וימד שש־שערים וישת עליה ויבא העיר׃ 3.16  ותבוא אל־חמותה ותאמר מי־את בתי ותגד־לה את כל־אשר עשה־לה האיש׃ 3.17  ותאמר שש־השערים האלה נתן לי כי אמר (אלי ק) אל־תבואי ריקם אל־חמותך׃ 3.18  ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי־אם־כלה הדבר היום׃

3.1  wtAmr lH nOmj hmwtH btj HlA Abqx-lk mnwh Axr jjTb-lk׃ 3.2  wOtH HlA bOz mdOtnw Axr Hjjt At-nOrwtjw HnH-HwA zrH At-grn HxOrjm HljlH׃ 3.3  wrhct wskt wxmt [xmltk k] (xmltjk q) Oljk [wjrdtj k] (wjrdt q) Hgrn Al-twdOj lAjx Od kltw lAkl wlxtwt׃ 3.4  wjHj bxkbw wjdOt At-Hmqwm Axr jxkb-xm wbAt wgljt mrgltjw [wxkbtj k] (wxkbt q) wHwA jgjd lk At Axr tOxjn׃ 3.5  wtAmr AljH kl Axr-tAmrj (Alj q) AOxH׃ 3.6  wtrd Hgrn wtOx kkl Axr-cwtH hmwtH׃ 3.7  wjAkl bOz wjxt wjjTb lbw wjbA lxkb bqcH HOrmH wtbA blT wtgl mrgltjw wtxkb׃ 3.8  wjHj bhcj HljlH wjhrd HAjx wjlpt wHnH AxH xkbt mrgltjw׃ 3.9  wjAmr mj-At wtAmr Ankj rwt Amtk wprxt knpk Ol-Amtk kj gAl AtH׃ 3.10  wjAmr brwkH At ljHwH btj HjTbt hsdk HAhrwn mn-HrAxwn lbltj-lkt Ahrj Hbhwrjm Am-dl wAm-Oxjr׃ 3.11  wOtH btj Al-tjrAj kl Axr-tAmrj AOxH-lk kj jwdO kl-xOr Omj kj Axt hjl At׃ 3.12  wOtH kj Amnm kj [Am k] gAl Ankj wgm jx gAl qrwb mmnj׃ 3.13  ljnj HljlH wHjH bbqr Am-jgAlk Twb jgAl wAm-lA jhpc lgAlk wgAltjk Ankj hj-jHwH xkbj Od-Hbqr׃ 3.14  wtxkb [mrgltw k] (mrglwtjw q) Od-Hbqr wtqm [bTrwm k] (bTrm q) jkjr Ajx At-rOHw wjAmr Al-jwdO kj-bAH HAxH Hgrn׃ 3.15  wjAmr Hbj HmTpht Axr-Oljk wAhzj-bH wtAhz bH wjmd xx-xOrjm wjxt OljH wjbA HOjr׃ 3.16  wtbwA Al-hmwtH wtAmr mj-At btj wtgd-lH At kl-Axr OxH-lH HAjx׃ 3.17  wtAmr xx-HxOrjm HAlH ntn lj kj Amr (Alj q) Al-tbwAj rjqm Al-hmwtk׃ 3.18  wtAmr xbj btj Od Axr tdOjn Ajk jpl dbr kj lA jxqT HAjx kj-Am-klH Hdbr Hjwm׃

3.1  Et dixit ad eam Noemi socrus sua: “ Filia mea, quaeram tibi requiem et providebo, ut bene sit tibi. 3.2  Booz propinquus noster, cuius puellis in agro iuncta eras, ecce ipse hac nocte aream hordei ventilat. 3.3  Lavare igitur, ungere et induere pallio tuo ac descende in aream; non te videat homo, donec esum potumque finierit. 3.4  Quando autem ierit ad dormiendum, nota locum, in quo dormiat; veniesque et discooperies pallium, quo operitur a parte pedum, et ibi iacebis. Ipse autem dicet tibi quid agere debeas ”. 3.5  Quae respondit: “ Quidquid praeceperis, faciam ”. 3.6  Descenditque in aream et fecit omnia, quae sibi imperaverat socrus. 3.7  Cumque comedisset Booz et bibisset et factus esset hilarior issetque ad dormiendum in extrema parte acervi manipulorum, venit abscondite et, discooperto a pedibus eius pallio, se proiecit. 3.8  Et ecce, nocte iam media, expavit homo et erexit se viditque mulierem iacentem ad pedes suos. 3.9  Et ait illi: “ Quae es? ”. Illaque respondit: “ Ego sum Ruth ancilla tua. Expande pallium tuum super famulam tuam, quia tibi est ius redemptionis ”. 3.10  Et ille: “ Benedicta, inquit, es a Domino, filia; et priorem pietatem posteriore superasti, quia non es secuta iuvenes pauperes sive divites. 3.11  Noli ergo metuere, sed, quidquid dixeris mihi, faciam tibi; scit enim omnis populus, qui habitat intra portas urbis meae, mulierem te esse fortem. 3.12  Nec abnuo me propinquum, sed est alius me propinquior. 3.13  Quiesce hac nocte et, facto mane, si te voluerit propinquitatis iure suscipere, bene, suscipiat; sin autem ille noluerit, vivit Dominus, ego te absque ulla dubitatione suscipiam! Dormi usque mane ”. 3.14  Dormivit itaque ad pedes eius usque ad noctis abscessum. Surrexitque, antequam homines se cognoscerent mutuo, et dixit Booz: “ Cave, ne quis noverit quod huc veneris ”. 3.15  Et rursum: “ Expande, inquit, palliolum tuum, quo operiris, et tene utraque manu ”. Qua extendente et tenente, mensus est sex modios hordei et posuit super eam; quae portans ingressa est civitatem 3.16  et venit ad socrum suam. Quae dixit ei: “ Quid egisti, filia? ”. Narravitque ei omnia, quae sibi fecisset homo, 3.17  et ait: “ Ecce sex modios hordei dedit mihi et ait: “ Nolo vacuam te reverti ad socrum tuam ”. 3.18  Dixitque Noemi: “ Exspecta, filia, donec videamus quem res exitum habeat; neque enim cessabit homo, nisi compleverit hodie, quod locutus est ”.

4.1  Boas aber war zum Tor hinaufgegangen und hatte sich daselbst niedergesetzt; und siehe, da ging der Löser vorüber, von welchem Boas geredet hatte. Da sprach er: Komm, setze dich her, du Soundso! 4.2  Und Boas nahm zehn Männer von den Ältesten der Stadt und sprach: Setzet euch hier! Und sie setzten sich. 4.3  Da sprach er zu dem Löser: Naemi, die aus dem Gefilde Moab zurückgekommen ist, bietet das Stück Feld feil, das unserm Bruder Elimelech gehörte. 4.4  Darum gedachte ich dir den Vorschlag zu machen: Willst du es lösen, so kaufe es vor den Bürgern und vor den Ältesten meines Volkes; willst du es aber nicht lösen, so sage mir's, daß ich es wisse; denn es ist niemand, der es lösen kann, als du, und ich nach dir! 4.5  Er sprach: Ich will es lösen! Boas sprach: An welchem Tage du das Feld von der Hand Naemis kaufst, erwirbst du es auch von Ruth, der Moabiterin, dem Weibe des Verstorbenen, um den Namen des Verstorbenen auf seinem Erbteil wieder aufzurichten. 4.6  Da sprach der Löser: Ich kann es nicht lösen, ohne mein eigenes Erbteil zu verderben! Löse du für dich, was ich lösen sollte; denn ich kann es nicht lösen! 4.7  Es war aber von alters her Sitte in Israel, bei der Lösung und beim Verkauf die ganze Sache also gültig zu machen: es zog einer seinen Schuh aus und gab ihn dem andern. Das war die Bestätigung in Israel. 4.8  So sprach nun der Löser zu Boas: Kauf du es für dich! und zog seinen Schuh aus. 4.9  Da sprach Boas zu den Ältesten und zu allem Volk: Ihr seid heute Zeugen, daß ich von Naemis Hand alles erkauft habe, was Elimelech, und alles, was Kiljon und Machlon gehörte. 4.10  Dazu nehme ich mir Ruth zum Weibe, die Moabiterin, Machlons Weib, um den Namen des Verstorbenen auf seinem Erbteil wieder aufzurichten, damit des Verstorbenen Name nicht verschwinde aus der Mitte seiner Brüder und aus dem Tor seines Ortes. Dessen seid ihr heute Zeugen! 4.11  Da sprach alles Volk, das im Tore stand, und die Ältesten: Wir sind Zeugen! Der HERR mache das Weib, das in dein Haus kommt, wie Rahel und Lea, die beide das Haus Israel gebaut haben! Erwirb Vermögen in Ephrata und mache dir einen Namen in Bethlehem! 4.12  Und dein Haus werde wie das Haus des Perez, den Tamar dem Juda gebar, durch den Samen, den dir der HERR von dieser jungen Frau geben wird! 4.13  Also nahm Boas die Ruth, und sie ward sein Weib, und er kam zu ihr. Der HERR aber verlieh ihr, daß sie empfing und einen Sohn gebar. 4.14  Da sprachen die Weiber zu Naemi: Gelobt sei der HERR, der dir zu dieser Zeit einen Löser nicht versagt hat! Sein Name werde genannt in Israel! 4.15  Der wird nun deine Seele erquicken und dich in deinem Alter versorgen; denn deine Schwiegertochter, die dich liebt, hat ihn geboren, sie, die dir mehr wert ist als sieben Söhne! 4.16  Und Naemi nahm das Kind und legte es an ihren Busen und ward seine Wärterin. 4.17  Und ihre Nachbarinnen gaben ihm einen Namen und sprachen: Der Naemi ist ein Sohn geboren! Und sie hießen ihn Obed. Der ist der Vater Isais, des Vaters Davids. 4.18  Und dies ist der Stammbaum des Perez: 4.19  Perez zeugte Hezron, Hezron zeugte Ram, Ram zeugte Amminadab, 4.20  Amminadab zeugte Nahasson, Nahasson zeugte Salmon, 4.21  Salmon zeugte Boas, Boas zeugte Obed, Obed zeugte Isai, 4.22  Isai zeugte David.

4.1  καὶ βοος ἀνέβη ἐπὶ τὴν πύλην καὶ ἐκάθισεν ἐκεῖ καὶ ἰδοὺ ὁ ἀγχιστευτὴς παρεπορεύετο ὃν εἶπεν βοος καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν βοος ἐκκλίνας κάθισον ὧδε κρύφιε καὶ ἐξέκλινεν καὶ ἐκάθισεν 4.2  καὶ ἔλαβεν βοος δέκα ἄνδρας ἀπὸ τῶν πρεσβυτέρων τῆς πόλεως καὶ εἶπεν καθίσατε ὧδε καὶ ἐκάθισαν 4.3  καὶ εἶπεν βοος τῷ ἀγχιστεῖ τὴν μερίδα τοῦ ἀγροῦ ἥ ἐστιν τοῦ ἀδελφοῦ ἡμῶν τοῦ αβιμελεχ ἣ δέδοται νωεμιν τῇ ἐπιστρεφούσῃ ἐξ ἀγροῦ μωαβ 4.4  κἀγὼ εἶπα ἀποκαλύψω τὸ οὖς σου λέγων κτῆσαι ἐναντίον τῶν καθημένων καὶ ἐναντίον τῶν πρεσβυτέρων τοῦ λαοῦ μου εἰ ἀγχιστεύεις ἀγχίστευε εἰ δὲ μὴ ἀγχιστεύεις ἀνάγγειλόν μοι καὶ γνώσομαι ὅτι οὐκ ἔστιν πάρεξ σοῦ τοῦ ἀγχιστεῦσαι κἀγώ εἰμι μετὰ σέ ὁ δὲ εἶπεν ἐγώ εἰμι ἀγχιστεύσω 4.5  καὶ εἶπεν βοος ἐν ἡμέρᾳ τοῦ κτήσασθαί σε τὸν ἀγρὸν ἐκ χειρὸς νωεμιν καὶ παρὰ ρουθ τῆς μωαβίτιδος γυναικὸς τοῦ τεθνηκότος καὶ αὐτὴν κτήσασθαί σε δεῖ ὥστε ἀναστῆσαι τὸ ὄνομα τοῦ τεθνηκότος ἐπὶ τῆς κληρονομίας αὐτοῦ 4.6  καὶ εἶπεν ὁ ἀγχιστεύς οὐ δυνήσομαι ἀγχιστεῦσαι ἐμαυτῷ μήποτε διαφθείρω τὴν κληρονομίαν μου ἀγχίστευσον σεαυτῷ τὴν ἀγχιστείαν μου ὅτι οὐ δυνήσομαι ἀγχιστεῦσαι 4.7  καὶ τοῦτο τὸ δικαίωμα ἔμπροσθεν ἐν τῷ ισραηλ ἐπὶ τὴν ἀγχιστείαν καὶ ἐπὶ τὸ ἀντάλλαγμα τοῦ στῆσαι πᾶν λόγον καὶ ὑπελύετο ὁ ἀνὴρ τὸ ὑπόδημα αὐτοῦ καὶ ἐδίδου τῷ πλησίον αὐτοῦ τῷ ἀγχιστεύοντι τὴν ἀγχιστείαν αὐτοῦ καὶ τοῦτο ἦν μαρτύριον ἐν ισραηλ 4.8  καὶ εἶπεν ὁ ἀγχιστεὺς τῷ βοος κτῆσαι σεαυτῷ τὴν ἀγχιστείαν μου καὶ ὑπελύσατο τὸ ὑπόδημα αὐτοῦ καὶ ἔδωκεν αὐτῷ 4.9  καὶ εἶπεν βοος τοῖς πρεσβυτέροις καὶ παντὶ τῷ λαῷ μάρτυρες ὑμεῖς σήμερον ὅτι κέκτημαι πάντα τὰ τοῦ αβιμελεχ καὶ πάντα ὅσα ὑπάρχει τῷ χελαιων καὶ τῷ μααλων ἐκ χειρὸς νωεμιν 4.10  καί γε ρουθ τὴν μωαβῖτιν τὴν γυναῖκα μααλων κέκτημαι ἐμαυτῷ εἰς γυναῖκα τοῦ ἀναστῆσαι τὸ ὄνομα τοῦ τεθνηκότος ἐπὶ τῆς κληρονομίας αὐτοῦ καὶ οὐκ ἐξολεθρευθήσεται τὸ ὄνομα τοῦ τεθνηκότος ἐκ τῶν ἀδελφῶν αὐτοῦ καὶ ἐκ τῆς φυλῆς λαοῦ αὐτοῦ μάρτυρες ὑμεῖς σήμερον 4.11  καὶ εἴποσαν πᾶς ὁ λαὸς οἱ ἐν τῇ πύλῃ μάρτυρες καὶ οἱ πρεσβύτεροι εἴποσαν δῴη κύριος τὴν γυναῖκά σου τὴν εἰσπορευομένην εἰς τὸν οἶκόν σου ὡς ραχηλ καὶ ὡς λειαν αἳ ᾠκοδόμησαν ἀμφότεραι τὸν οἶκον ισραηλ καὶ ἐποίησαν δύναμιν ἐν εφραθα καὶ ἔσται ὄνομα ἐν βαιθλεεμ 4.12  καὶ γένοιτο ὁ οἶκός σου ὡς ὁ οἶκος φαρες ὃν ἔτεκεν θαμαρ τῷ ιουδα ἐκ τοῦ σπέρματος οὗ δώσει κύριός σοι ἐκ τῆς παιδίσκης ταύτης 4.13  καὶ ἔλαβεν βοος τὴν ρουθ καὶ ἐγενήθη αὐτῷ εἰς γυναῖκα καὶ εἰσῆλθεν πρὸς αὐτήν καὶ ἔδωκεν αὐτῇ κύριος κύησιν καὶ ἔτεκεν υἱόν 4.14  καὶ εἶπαν αἱ γυναῖκες πρὸς νωεμιν εὐλογητὸς κύριος ὃς οὐ κατέλυσέ σοι σήμερον τὸν ἀγχιστέα καὶ καλέσαι τὸ ὄνομά σου ἐν ισραηλ 4.15  καὶ ἔσται σοι εἰς ἐπιστρέφοντα ψυχὴν καὶ τοῦ διαθρέψαι τὴν πολιάν σου ὅτι ἡ νύμφη σου ἡ ἀγαπήσασά σε ἔτεκεν αὐτόν ἥ ἐστιν ἀγαθή σοι ὑπὲρ ἑπτὰ υἱούς 4.16  καὶ ἔλαβεν νωεμιν τὸ παιδίον καὶ ἔθηκεν εἰς τὸν κόλπον αὐτῆς καὶ ἐγενήθη αὐτῷ εἰς τιθηνόν 4.17  καὶ ἐκάλεσαν αὐτοῦ αἱ γείτονες ὄνομα λέγουσαι ἐτέχθη υἱὸς τῇ νωεμιν καὶ ἐκάλεσαν τὸ ὄνομα αὐτοῦ ωβηδ οὗτος πατὴρ ιεσσαι πατρὸς δαυιδ 4.18  καὶ αὗται αἱ γενέσεις φαρες φαρες ἐγέννησεν τὸν εσρων 4.19  εσρων δὲ ἐγέννησεν τὸν αρραν καὶ αρραν ἐγέννησεν τὸν αμιναδαβ 4.20  καὶ αμιναδαβ ἐγέννησεν τὸν ναασσων καὶ ναασσων ἐγέννησεν τὸν σαλμαν 4.21  καὶ σαλμαν ἐγέννησεν τὸν βοος καὶ βοος ἐγέννησεν τὸν ωβηδ 4.22  καὶ ωβηδ ἐγέννησεν τὸν ιεσσαι καὶ ιεσσαι ἐγέννησεν τὸν δαυιδ

4.1  kai boos anebeh epi tehn pylehn kai ekathisen ekei kai idoy o agchisteytehs pareporeyeto on eipen boos kai eipen pros ayton boos ekklinas kathison ohde kryphie kai exeklinen kai ekathisen 4.2  kai elaben boos deka andras apo tohn presbyterohn tehs poleohs kai eipen kathisate ohde kai ekathisan 4.3  kai eipen boos toh agchistei tehn merida toy agroy eh estin toy adelphoy ehmohn toy abimelech eh dedotai nohemin teh epistrephoyseh ex agroy mohab 4.4  kagoh eipa apokalypsoh to oys soy legohn ktehsai enantion tohn kathehmenohn kai enantion tohn presbyterohn toy laoy moy ei agchisteyeis agchisteye ei de meh agchisteyeis anaggeilon moi kai gnohsomai oti oyk estin parex soy toy agchisteysai kagoh eimi meta se o de eipen egoh eimi agchisteysoh 4.5  kai eipen boos en ehmera toy ktehsasthai se ton agron ek cheiros nohemin kai para royth tehs mohabitidos gynaikos toy tethnehkotos kai aytehn ktehsasthai se dei ohste anastehsai to onoma toy tethnehkotos epi tehs klehronomias aytoy 4.6  kai eipen o agchisteys oy dynehsomai agchisteysai emaytoh mehpote diaphtheiroh tehn klehronomian moy agchisteyson seaytoh tehn agchisteian moy oti oy dynehsomai agchisteysai 4.7  kai toyto to dikaiohma emprosthen en toh israehl epi tehn agchisteian kai epi to antallagma toy stehsai pan logon kai ypelyeto o anehr to ypodehma aytoy kai edidoy toh plehsion aytoy toh agchisteyonti tehn agchisteian aytoy kai toyto ehn martyrion en israehl 4.8  kai eipen o agchisteys toh boos ktehsai seaytoh tehn agchisteian moy kai ypelysato to ypodehma aytoy kai edohken aytoh 4.9  kai eipen boos tois presbyterois kai panti toh laoh martyres ymeis sehmeron oti kektehmai panta ta toy abimelech kai panta osa yparchei toh chelaiohn kai toh maalohn ek cheiros nohemin 4.10  kai ge royth tehn mohabitin tehn gynaika maalohn kektehmai emaytoh eis gynaika toy anastehsai to onoma toy tethnehkotos epi tehs klehronomias aytoy kai oyk exolethreythehsetai to onoma toy tethnehkotos ek tohn adelphohn aytoy kai ek tehs phylehs laoy aytoy martyres ymeis sehmeron 4.11  kai eiposan pas o laos oi en teh pyleh martyres kai oi presbyteroi eiposan doheh kyrios tehn gynaika soy tehn eisporeyomenehn eis ton oikon soy ohs rachehl kai ohs leian ai ohkodomehsan amphoterai ton oikon israehl kai epoiehsan dynamin en ephratha kai estai onoma en baithleem 4.12  kai genoito o oikos soy ohs o oikos phares on eteken thamar toh ioyda ek toy spermatos oy dohsei kyrios soi ek tehs paidiskehs taytehs 4.13  kai elaben boos tehn royth kai egenehtheh aytoh eis gynaika kai eisehlthen pros aytehn kai edohken ayteh kyrios kyehsin kai eteken yion 4.14  kai eipan ai gynaikes pros nohemin eylogehtos kyrios os oy katelyse soi sehmeron ton agchistea kai kalesai to onoma soy en israehl 4.15  kai estai soi eis epistrephonta psychehn kai toy diathrepsai tehn polian soy oti eh nympheh soy eh agapehsasa se eteken ayton eh estin agatheh soi yper epta yioys 4.16  kai elaben nohemin to paidion kai ethehken eis ton kolpon aytehs kai egenehtheh aytoh eis tithehnon 4.17  kai ekalesan aytoy ai geitones onoma legoysai etechtheh yios teh nohemin kai ekalesan to onoma aytoy ohbehd oytos patehr iessai patros dayid 4.18  kai aytai ai geneseis phares phares egennehsen ton esrohn 4.19  esrohn de egennehsen ton arran kai arran egennehsen ton aminadab 4.20  kai aminadab egennehsen ton naassohn kai naassohn egennehsen ton salman 4.21  kai salman egennehsen ton boos kai boos egennehsen ton ohbehd 4.22  kai ohbehd egennehsen ton iessai kai iessai egennehsen ton dayid

4.1  וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר וַיֵּשֶׁב שָׁם וְהִנֵּה הַגֹּאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר־בֹּעַז וַיֹּאמֶר סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי וַיָּסַר וַיֵּשֵׁב׃ 4.2  וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָעִיר וַיֹּאמֶר שְׁבוּ־פֹה וַיֵּשֵׁבוּ׃ 4.3  וַיֹּאמֶר לַגֹּאֵל חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ מָכְרָה נָעֳמִי הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵה מֹואָב׃ 4.4  וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶגְלֶה אָזְנְךָ לֵאמֹר קְנֵה נֶגֶד הַיֹּשְׁבִים וְנֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי אִם־תִּגְאַל גְּאָל וְאִם־לֹא יִגְאַל הַגִּידָה לִּי [וְאֵדַע כ] (וְאֵדְעָה ק) כִּי אֵין זוּלָתְךָ לִגְאֹול וְאָנֹכִי אַחֲרֶיךָ וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֶגְאָל׃ 4.5  וַיֹּאמֶר בֹּעַז בְּיֹום־קְנֹותְךָ הַשָּׂדֶה מִיַּד נָעֳמִי וּמֵאֵת רוּת הַמֹּואֲבִיָּה אֵשֶׁת־הַמֵּת [קָנִיתִי כ] (קָנִיתָה ק) לְהָקִים שֵׁם־הַמֵּת עַל־נַחֲלָתֹו׃ 4.6  וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל לֹא אוּכַל [לִגְאֹול־ כ] (לִגְאָל־לִי ק) פֶּן־אַשְׁחִית אֶת־נַחֲלָתִי גְּאַל־לְךָ אַתָּה אֶת־גְּאֻלָּתִי כִּי לֹא־אוּכַל לִגְאֹל׃ 4.7  וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל־הַגְּאוּלָּה וְעַל־הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כָּל־דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלֹו וְנָתַן לְרֵעֵהוּ וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל׃ 4.8  וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל לְבֹעַז קְנֵה־לָךְ וַיִּשְׁלֹף נַעֲלֹו׃ 4.9  וַיֹּאמֶר בֹּעַז לַזְּקֵנִים וְכָל־הָעָם עֵדִים אַתֶּם הַיֹּום כִּי קָנִיתִי אֶת־כָּל־אֲשֶׁר לֶאֱלִימֶלֶךְ וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר לְכִלְיֹון וּמַחְלֹון מִיַּד נָעֳמִי׃ 4.10  וְגַם אֶת־רוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלֹון קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה לְהָקִים שֵׁם־הַמֵּת עַל־נַחֲלָתֹו וְלֹא־יִכָּרֵת שֵׁם־הַמֵּת מֵעִם אֶחָיו וּמִשַּׁעַר מְקֹומֹו עֵדִים אַתֶּם הַיֹּום׃ 4.11  וַיֹּאמְרוּ כָּל־הָעָם אֲשֶׁר־בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים יִתֵּן יְהוָה אֶת־הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל־בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל ׀ וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה־חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא־שֵׁם בְּבֵית לָחֶם׃ 4.12  וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ אֲשֶׁר־יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה מִן־הַזֶּרַע אֲשֶׁר יִתֵּן יְהוָה לְךָ מִן־הַנַּעֲרָה הַזֹּאת׃ 4.13  וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת־רוּת וַתְּהִי־לֹו לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּתֵּן יְהוָה לָהּ הֵרָיֹון וַתֵּלֶד בֵּן׃ 4.14  וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים אֶל־נָעֳמִי בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיֹּום וְיִקָּרֵא שְׁמֹו בְּיִשְׂרָאֵל׃ 4.15  וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל אֶת־שֵׂיבָתֵךְ כִּי כַלָּתֵךְ אֲשֶׁר־אֲהֵבַתֶךְ יְלָדַתּוּ אֲשֶׁר־הִיא טֹובָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִים׃ 4.16  וַתִּקַּח נָעֳמִי אֶת־הַיֶּלֶד וַתְּשִׁתֵהוּ בְחֵיקָהּ וַתְּהִי־לֹו לְאֹמֶנֶת׃ 4.17  וַתִּקְרֶאנָה לֹו הַשְּׁכֵנֹות שֵׁם לֵאמֹר יֻלַּד־בֵּן לְנָעֳמִי וַתִּקְרֶאנָה שְׁמֹו עֹובֵד הוּא אֲבִי־יִשַׁי אֲבִי דָוִד׃ פ 4.18  וְאֵלֶּה תֹּולְדֹות פָּרֶץ פֶּרֶץ הֹולִיד אֶת־חֶצְרֹון׃ 4.19  וְחֶצְרֹון הֹולִיד אֶת־רָם וְרָם הֹולִיד אֶת־עַמִּינָדָב׃ 4.20  וְעַמִּינָדָב הֹולִיד אֶת־נַחְשֹׁון וְנַחְשֹׁון הֹולִיד אֶת־שַׂלְמָה׃ 4.21  וְשַׂלְמֹון הֹולִיד אֶת־בֹּעַז וּבֹעַז הֹולִיד אֶת־עֹובֵד׃ 4.22  וְעֹבֵד הֹולִיד אֶת־יִשָׁי וְיִשַׁי הֹולִיד אֶת־דָּוִד׃

4.1  wboOaz OaalaaH HaxxaOar wajexxaeb xxaam wHineH HagoAel Oober Aaxxaer dibaer-boOaz wajoAmaer swraaH xxbaaH-poH plonij Aalmonij wajaasar wajexxeb׃ 4.2  wajiqah OaxaaraaH Aanaaxxijm miziqnej HaaOijr wajoAmaer xxbw-poH wajexxebw׃ 4.3  wajoAmaer lagoAel haelqat HaxaadaeH Aaxxaer lAaahijnw laeAaelijmaelaek maakraaH naaOaamij HaxxaabaaH mixdeH mowAaab׃ 4.4  waAanij Aaamartij AaeglaeH Aaaznkaa leAmor qneH naegaed Hajoxxbijm wnaegaed ziqnej Oamij Aim-tigAal gAaal wAim-loA jigAal HagijdaaH lij [wAedaO k] (wAedOaaH q) kij Aejn zwlaatkaa ligAowl wAaanokij Aaharaejkaa wajoAmaer Aaanokij AaegAaal׃ 4.5  wajoAmaer boOaz bjowm-qnowtkaa HaxaadaeH mijad naaOaamij wmeAet rwt HamowAabijaaH Aexxaet-Hamet [qaanijtij k] (qaanijtaaH q) lHaaqijm xxem-Hamet Oal-nahalaatow׃ 4.6  wajoAmaer HagoAel loA Awkal [ligAowl- k] (ligAaal-lij q) paen-Aaxxhijt Aaet-nahalaatij gAal-lkaa AataaH Aaet-gAulaatij kij loA-Awkal ligAol׃ 4.7  wzoAt lpaanijm bjixraaAel Oal-HagAwlaaH wOal-HatmwraaH lqajem kaal-daabaar xxaalap Aijxx naOalow wnaatan lreOeHw wzoAt HatOwdaaH bjixraaAel׃ 4.8  wajoAmaer HagoAel lboOaz qneH-laak wajixxlop naOalow׃ 4.9  wajoAmaer boOaz lazqenijm wkaal-HaaOaam Oedijm Aataem Hajowm kij qaanijtij Aaet-kaal-Aaxxaer laeAaelijmaelaek wAet kaal-Aaxxaer lkiljown wmahlown mijad naaOaamij׃ 4.10  wgam Aaet-rwt HamoAabijaaH Aexxaet mahlown qaanijtij lij lAixxaaH lHaaqijm xxem-Hamet Oal-nahalaatow wloA-jikaaret xxem-Hamet meOim Aaehaajw wmixxaOar mqowmow Oedijm Aataem Hajowm׃ 4.11  wajoAmrw kaal-HaaOaam Aaxxaer-baxxaOar wHazqenijm Oedijm jiten jHwaaH Aaet-HaaAixxaaH HabaaAaaH Aael-bejtaekaa kraahel wkleAaaH Aaxxaer baanw xxtejHaem Aaet-bejt jixraaAel waOaxeH-hajil bAaepraataaH wqraaA-xxem bbejt laahaem׃ 4.12  wijHij bejtkaa kbejt paeraec Aaxxaer-jaaldaaH taamaar lijHwdaaH min-HazaeraO Aaxxaer jiten jHwaaH lkaa min-HanaOaraaH HazoAt׃ 4.13  wajiqah boOaz Aaet-rwt watHij-low lAixxaaH wajaaboA AelaejHaa wajiten jHwaaH laaH Heraajown watelaed ben׃ 4.14  watoAmarnaaH Hanaaxxijm Aael-naaOaamij baarwk jHwaaH Aaxxaer loA Hixxbijt laak goAel Hajowm wjiqaareA xxmow bjixraaAel׃ 4.15  wHaajaaH laak lmexxijb naepaexx wlkalkel Aaet-xejbaatek kij kalaatek Aaxxaer-AaHebataek jlaadatw Aaxxaer-HijA TowbaaH laak mixxibOaaH baanijm׃ 4.16  watiqah naaOaamij Aaet-Hajaelaed watxxiteHw bhejqaaH watHij-low lAomaenaet׃ 4.17  watiqraeAnaaH low Haxxkenowt xxem leAmor julad-ben lnaaOaamij watiqraeAnaaH xxmow Oowbed HwA Aabij-jixxaj Aabij daawid׃ p 4.18  wAelaeH towldowt paaraec paeraec Howlijd Aaet-haecrown׃ 4.19  whaecrown Howlijd Aaet-raam wraam Howlijd Aaet-Oamijnaadaab׃ 4.20  wOamijnaadaab Howlijd Aaet-nahxxown wnahxxown Howlijd Aaet-xalmaaH׃ 4.21  wxalmown Howlijd Aaet-boOaz wboOaz Howlijd Aaet-Oowbed׃ 4.22  wOobed Howlijd Aaet-jixxaaj wjixxaj Howlijd Aaet-daawid׃

4.1  ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר אשר דבר־בעז ויאמר סורה שבה־פה פלני אלמני ויסר וישב׃ 4.2  ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו־פה וישבו׃ 4.3  ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה נעמי השבה משדה מואב׃ 4.4  ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי אם־תגאל גאל ואם־לא יגאל הגידה לי [ואדע כ] (ואדעה ק) כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל׃ 4.5  ויאמר בעז ביום־קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת־המת [קניתי כ] (קניתה ק) להקים שם־המת על־נחלתו׃ 4.6  ויאמר הגאל לא אוכל [לגאול־ כ] (לגאל־לי ק) פן־אשחית את־נחלתי גאל־לך אתה את־גאלתי כי לא־אוכל לגאל׃ 4.7  וזאת לפנים בישראל על־הגאולה ועל־התמורה לקים כל־דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל׃ 4.8  ויאמר הגאל לבעז קנה־לך וישלף נעלו׃ 4.9  ויאמר בעז לזקנים וכל־העם עדים אתם היום כי קניתי את־כל־אשר לאלימלך ואת כל־אשר לכליון ומחלון מיד נעמי׃ 4.10  וגם את־רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם־המת על־נחלתו ולא־יכרת שם־המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם היום׃ 4.11  ויאמרו כל־העם אשר־בשער והזקנים עדים יתן יהוה את־האשה הבאה אל־ביתך כרחל ׀ וכלאה אשר בנו שתיהם את־בית ישראל ועשה־חיל באפרתה וקרא־שם בבית לחם׃ 4.12  ויהי ביתך כבית פרץ אשר־ילדה תמר ליהודה מן־הזרע אשר יתן יהוה לך מן־הנערה הזאת׃ 4.13  ויקח בעז את־רות ותהי־לו לאשה ויבא אליה ויתן יהוה לה הריון ותלד בן׃ 4.14  ותאמרנה הנשים אל־נעמי ברוך יהוה אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל׃ 4.15  והיה לך למשיב נפש ולכלכל את־שיבתך כי כלתך אשר־אהבתך ילדתו אשר־היא טובה לך משבעה בנים׃ 4.16  ותקח נעמי את־הילד ותשתהו בחיקה ותהי־לו לאמנת׃ 4.17  ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד־בן לנעמי ותקראנה שמו עובד הוא אבי־ישי אבי דוד׃ פ 4.18  ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את־חצרון׃ 4.19  וחצרון הוליד את־רם ורם הוליד את־עמינדב׃ 4.20  ועמינדב הוליד את־נחשון ונחשון הוליד את־שלמה׃ 4.21  ושלמון הוליד את־בעז ובעז הוליד את־עובד׃ 4.22  ועבד הוליד את־ישי וישי הוליד את־דוד׃

4.1  wbOz OlH HxOr wjxb xm wHnH HgAl Obr Axr dbr-bOz wjAmr swrH xbH-pH plnj Almnj wjsr wjxb׃ 4.2  wjqh OxrH Anxjm mzqnj HOjr wjAmr xbw-pH wjxbw׃ 4.3  wjAmr lgAl hlqt HxdH Axr lAhjnw lAljmlk mkrH nOmj HxbH mxdH mwAb׃ 4.4  wAnj Amrtj AglH Aznk lAmr qnH ngd Hjxbjm wngd zqnj Omj Am-tgAl gAl wAm-lA jgAl HgjdH lj [wAdO k] (wAdOH q) kj Ajn zwltk lgAwl wAnkj Ahrjk wjAmr Ankj AgAl׃ 4.5  wjAmr bOz bjwm-qnwtk HxdH mjd nOmj wmAt rwt HmwAbjH Axt-Hmt [qnjtj k] (qnjtH q) lHqjm xm-Hmt Ol-nhltw׃ 4.6  wjAmr HgAl lA Awkl [lgAwl- k] (lgAl-lj q) pn-Axhjt At-nhltj gAl-lk AtH At-gAltj kj lA-Awkl lgAl׃ 4.7  wzAt lpnjm bjxrAl Ol-HgAwlH wOl-HtmwrH lqjm kl-dbr xlp Ajx nOlw wntn lrOHw wzAt HtOwdH bjxrAl׃ 4.8  wjAmr HgAl lbOz qnH-lk wjxlp nOlw׃ 4.9  wjAmr bOz lzqnjm wkl-HOm Odjm Atm Hjwm kj qnjtj At-kl-Axr lAljmlk wAt kl-Axr lkljwn wmhlwn mjd nOmj׃ 4.10  wgm At-rwt HmAbjH Axt mhlwn qnjtj lj lAxH lHqjm xm-Hmt Ol-nhltw wlA-jkrt xm-Hmt mOm Ahjw wmxOr mqwmw Odjm Atm Hjwm׃ 4.11  wjAmrw kl-HOm Axr-bxOr wHzqnjm Odjm jtn jHwH At-HAxH HbAH Al-bjtk krhl wklAH Axr bnw xtjHm At-bjt jxrAl wOxH-hjl bAprtH wqrA-xm bbjt lhm׃ 4.12  wjHj bjtk kbjt prc Axr-jldH tmr ljHwdH mn-HzrO Axr jtn jHwH lk mn-HnOrH HzAt׃ 4.13  wjqh bOz At-rwt wtHj-lw lAxH wjbA AljH wjtn jHwH lH Hrjwn wtld bn׃ 4.14  wtAmrnH Hnxjm Al-nOmj brwk jHwH Axr lA Hxbjt lk gAl Hjwm wjqrA xmw bjxrAl׃ 4.15  wHjH lk lmxjb npx wlklkl At-xjbtk kj kltk Axr-AHbtk jldtw Axr-HjA TwbH lk mxbOH bnjm׃ 4.16  wtqh nOmj At-Hjld wtxtHw bhjqH wtHj-lw lAmnt׃ 4.17  wtqrAnH lw Hxknwt xm lAmr jld-bn lnOmj wtqrAnH xmw Owbd HwA Abj-jxj Abj dwd׃ p 4.18  wAlH twldwt prc prc Hwljd At-hcrwn׃ 4.19  whcrwn Hwljd At-rm wrm Hwljd At-Omjndb׃ 4.20  wOmjndb Hwljd At-nhxwn wnhxwn Hwljd At-xlmH׃ 4.21  wxlmwn Hwljd At-bOz wbOz Hwljd At-Owbd׃ 4.22  wObd Hwljd At-jxj wjxj Hwljd At-dwd׃

4.1  Ascendit ergo Booz ad portam et sedit ibi. Cumque vidisset propinquum praeterire, de quo locutus erat, dixit ad eum: “ Declina paulisper et sede hic ”, vocans eum nomine suo. Qui divertit et sedit. 4.2  Tollens autem Booz decem viros de senioribus civitatis dixit ad eos: “ Sedete hic ”. 4.3  Quibus sedentibus, locutus est ad propinquum: “ Partem agri fratris nostri Elimelech vendit Noemi, quae reversa est de regione Moabitide. 4.4  Quod audire te volui et tibi dicere: Coram cunctis sedentibus et maioribus natu de populo meo, si vis possidere iure propinquitatis, eme et posside; sin autem tibi displicet, hoc ipsum indica mihi, ut sciam quid facere debeam. Nullus est enim propinquus, excepto te, qui prior es, et me, qui secundus sum ”. At ille respondit: “ Ego agrum emam ”. 4.5  Cui dixit Booz: “ Quando emeris agrum de manu Noemi, Ruth quoque Moabitidem, quae uxor defuncti fuit, debes accipere, ut suscites nomen defuncti propinqui tui in hereditate sua ”. 4.6  Qui respondit: “ Cedo iure propinquitatis; neque enim possessionem familiae meae delere debeo. Tu meo utere privilegio, quo me libenter carere profiteor ”. 4.7  Hic autem erat mos antiquitus in Israel pro redemptione et commutatione: ut esset firma concessio, solvebat homo calceamentum suum et dabat proximo suo. Hoc erat testimonium cessionis in Israel. 4.8  Dixit ergo propinquus ad Booz: “ Eme tibi ”. Et solvit calceamentum suum de pede suo. 4.9  Et Booz maioribus natu et universo populo: “ Testes, inquit, vos estis hodie quod acquisierim omnia, quae fuerunt Elimelech et Chelion et Mahalon, tradente Noemi, 4.10  et etiam Ruth Moabitidem uxorem Mahalon in coniugium sumpserim, ut suscitem nomen defuncti in hereditate sua, ne vocabulum eius de fratribus suis et de porta loci sui deleatur. Vos, inquam, huius rei hodie testes estis ”. 4.11  Respondit omnis populus, qui erat in porta, et maiores natu: “ Nos testes sumus; faciat Dominus hanc mulierem, quae ingreditur domum tuam, sicut Rachel et Liam, quae aedificaverunt ambae domum Israel. Fortiter age in Ephratha et fac tibi celebre nomen in Bethlehem! 4.12  Fiatque domus tua sicut domus Phares, quem Thamar peperit Iudae, de semine, quod dederit Dominus tibi ex hac puella! ”. 4.13  Tulit itaque Booz Ruth et accepit uxorem; ingressusque est ad eam, et dedit illi Dominus, ut conciperet et pareret filium. 4.14  Dixeruntque mulieres ad Noemi: “ Benedictus Dominus, qui non est passus, ut deficeret tibi hodie, qui redimit familiam tuam, et vocetur nomen eius in Israel 4.15  et consoletur animam tuam et enutriat senectutem; de nuru enim tua natus est, quae te diligit et multo tibi est melior quam septem filii ”. 4.16  Susceptumque Noemi puerum posuit in sinu suo et gerulae officio fungebatur. 4.17  Vicinae autem mulieres congratulantes ei et dicentes: “ Natus est filius Noemi! ”, vocaverunt nomen eius Obed. Hic est pater Isai patris David. 4.18  Hae sunt generationes Phares: Phares genuit Esrom, 4.19  Esrom genuit Aram, Aram genuit Aminadab, 4.20  Aminadab genuit Naasson, Naasson genuit Salmon, 4.21  Salmon genuit Booz, Booz genuit Obed, 4.22  Obed genuit Iesse, Iesse genuit David.